יום רביעי, 25 בספטמבר 2019

שנה טובה


יש לי תקופות של התכנסות. מרגישים אותן בבלוג כי אז אני נעלמת לתקופה. מין קושי כזה לצאת מאזור הנוחות , להיפגש עם חברות ולעשות דברים שבתקופות אחרות מהנים אותי. רצון כזה להיות בעיקר עם עצמי. לא בכל מקום מרגישים את זה. אני אוהבת את האנשים סביבי ולא רוצה שירגישו אבל בנקודה מסוימת קשה לי עם ההתכנסות הזאת. אולי היא סוג של עצירה נפשית כזאת של מנוחה אבל אני לא באמת מצליחה לנוח. מנוחה נפשית כזאת.
ועכשיו החגים וזה אומר פגישות שבחרתי בהן עם אנשים שאני אוהבת ואני קצת מהוססת  כי זה קצת כמו לחזור לרכוב על אופניים אחרי שנופלים מהם. כנ"ל ההדרכות בשלב מאוחר יותר.
אני מאד רוצה שהחופשה שלי תטעין אותי באנרגיות מחודשות. הפעם זה חופש נטול תכניות ואני קצת מודאגת מזה (אם כי יולי אוגוסט היו עמוסים בהגזמה בתכניות) אבל אולי הקצב והמרחקים צריכים להיות אחרים.
ובסוף החופשה טוליו יהיה בחו"ל בנסיעת עבודה מה שידרוש ממני התאפסות מלאה וכניסה למצב מכוון מטרה (אם כי למדתי לשחרר ואז היה בזה גם שבירת שגרה נחמדה).
אתמול הייתה לי שיחת חדר מדרגות עם שתי שכנות וזה משעשע אותי כי זה מזכיר לי את הדימוי השכונתי של פעם של שכנות שצועקות זו לזו מהמרפסת. מדי פעם זה קורה וזה חביב בפשטותו אבל גם מזכיר לי שזה לא קורה הרבה כי אני לא בבית רוב הזמן וקצב החיים שלי שונה.
וחוץ מזה החלטתי לאתגר את עצמי ולהכין קוסקוס אמיתי (נן מת על קוסקוס), חברתי לעבודה נתנה לי  סיר קוסקוס ישן שלה. עדיין צריכה לנקות אותו מאבנית.
אז בעצם יש תכניות:
קוסקוס אמיתי ואולי עוד אתגרי בישול
משתלה כדי לחדש את המרפסת
רוצה לצפות בסרטים שלי בא לראות.
וקצת ביקורי משפחה כי בכל זאת ויום כיף ליום ההולדת של אמי היקרה (מסורת של השנים האחרונות).
 בקיצור יהיה כיף.
שתהיה לכם שנה מלאת שמחה וטוב




יום רביעי, 4 בספטמבר 2019

שינוים


יש לי מנהלת חדשה ועכשיו היא בתקופת חפיפה. היא מאד מצאה חן בעיני והרגשתי שהתקשורת אתה זורמת ושיש לה גם הבנה מקצועית  כך שאני מאד אופטימית. זו חוויה חדשה לי. עד כה באתי למקום קיים עם מנהלת שהיא נתון ולא חשבתי שגם שם יש עניין של הסתגלות לפחות מצדי. היה לי קושי עם עצם הרעיון כי זו תזכורת לכך שהמציאות משתנה ושאולי גם אני אצטרך לשנות דברים בנקודת המבט המקצועית שלי. המנהלת הקודמת מאד התאימה לי. הייתה לנו תקשורת טובה ואהבתי בה הרבה דברים ולמה שלא אהבתי הסתגלתי. היא גם מאד האמינה בי ותמכה בהתקדמות שלי ואני לעד ארגיש כמה היא מילאה תפקיד משמעותי בצמיחה המקצועית שלי.
ועכשיו החדשה שברור לי שהיא תשנה דברים כי כל מקום צריך שינוי וזה אפילו קצת מרגש ומשמח אותי וגם גורם לי קצת לציפייה למרות שלא בטוח שאוהב את כל השינויים. היא אישה מקשיבה ומתקשרת וזה סימן טוב לכך שהיא תוביל יפה את השינויים. יצא לי כבר לדבר אתה על שינוים מקצועיים דחופים והרגשתי הבנה וגיבוי. השנה הזאת הייתה לי מאתגרת מבחינות מסוימות אבל גם הייתה שנה של התאוששות  כי אחרי תקופת שחיקה הרגשתי שוב את השמחה מהעבודה ועצם הידיעה שגם אם יש תקופות לא שמחות בעבודה השמחה והסיפוק יכולים לחזור.
דבר אחד שאני ממש שלמה אתו- הבחירה לא להגיש מועמדות לתפקיד הזה. היא נראית לי מאד מתאימה ואני עוד לא שם.
מי יודע מה ארגיש בעתיד.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...