יום שבת, 22 בפברואר 2020

סיכום סופ"ש

הגעתי למסקנה שכשאני מחוברת לרצונות שלי ויודעת להגדיר אותם לסביבה שלי דברים עובדים בצורה יותר טובה וזורמת.

שוב סופ"ש גשום. השבוע ממש רציתי ללכת לחגיגת הסאקורה בגן הבוטני בירושלים. אני מאד אוהבת את התרבות היפנית (הגם שלא הייתי רוצה לחיות שם) ומאד התחשק לי לחוות את זה. בגן הבוטני יש חלקה קטנה עם עצי דובדבן והשנה הם גם עשו מעין הפנינג קטן והיה גם טקס תה מסורתי שעשו בנות  כת המקויה. יש משפחות שלמות שחיות כמה שנים בארץ ולומדות תנ"ך ותרבות עברית. היו שם נשים וילדים קטנים בתלבושת מסורתית וגם אב המשפחה שדיבר עברית מצוינת והסביר על החגיגות.

היו כמה דברים קומיים כמו ההקפדה על האותנטיות שלא כללה קומקום וכך הטקס נעשה עם כלים מסורתיים וקומקום חשמלי. יש גם את הנוהל המעצבן של ישראלים להסביר לילדיהם הקטנים תוך כדי הסבר שנעשה בעברית ברורה לגמרי. זה לא היה תיווך אלא הדהוד של מה שנאמר. טוליו אמר שזה לדעתו קשור לכך שלילדים קטנים יש קשב רק לקולות של ההורים שלהם כמו שכלבלבים מצייתים רק לאדונים שלהם. אני תוהה עם זה נכון.

כמו כן הורגש הפער בין הסבלנות והנימוס האינסופיים של היפנים לחוסר הסבלנות הישראלי. אפילו על עצמי הרגשתי שהטקס היה ארוך ברמה שכבר היה קשה לי לשאת. ובכל זאת התפעלתי מתשומת הלב לפרטים וההקפדה על כל תנועה ופעולה. יש משהו בטקסיות שמאפשר התבוננות ושקט והם הצליחו לעשות את זה בתוך הרעש היחסי שהקהל שכלל הרבה ילדים קטנים עשה (לגמרי בגבולות הסביר במונחים ישראליים).

יכולנו גם לחוות באופן פעיל את טקס התה אבל מהר מאד הצטופפו הרבה ילדים על המחצלת וזה נראה כמו משהו שקצת מאבד את הפואנטה. מה גם שעמדנו כל הטקס והיינו  מותשים.

מאד שמחתי שהיינו אמיצים דיינו לצאת לטייל בגשם בגן הבוטני. דווקא הגשם סיפק מראות יפהפיים כמו הטיפות שנופלות על האגם הקטן וזולגות מהענפים. אז היה קצת רטוב וקר אבל לא ממש סבלנו.

והכי נחמד היה שנן וטוליו זרמו איתי למרות שבילוי בגן בוטני וטקס תה יפני זה לא הבילוי המועדף עליהם.

חוץ מזה קראתי את "שלוש משאלות" של ליאן מוריארטי וממש נהניתי מכל רגע. היא מהז'אנר הקליל אבל לא טיפשי שאני ממש אוהבת.

וגם ראיתי "חתונה ממבט ראשון" וכמה שרואים את המורכבות בשידוכים ובהיכרות הראשונית מצאתי את עצמי מחייכת חיוך רחב ומתרגשת ומקווה איתם. קצת הפתעתי את עצמי אבל הציניות ממש יורדת ממני.

הבוקר אימצתי את הקטע של מקלחת קרה וגיליתי שזה נתן לי המון אנרגיות להמשך היום. בהמשך גם שפכתי על סביבתי קפה אבל הבריסטה היה נחמד והכין לי עוד אחד ולא התעצבן אפילו דקה.

משחקת "גמד ענק" גם בעבודה וגם בקבוצה הפייסבוקית שלי. את של פייסבוק כבר קיבלתי ענקית שממש מצאה חן בעיני.













יום שני, 17 בפברואר 2020

חופש

אני מרגישה שמשהו בי השתנה בכל הנוגע לתפיסה שלי לגבי חופש. בעבר היה לי רעב גדול לפרוץ למקומות חדשים, להכיר, להתנסות ולטייל וכיום מבחינתי בחופש אני נחה.

טוליו נסע לנסיעת עבודה ממש קצרה ואני החלטתי לחבר את החלק המבאס עם כיף ולקחת יומיים חופשה שהתחברו לסוף השבוע. זו הייתה החלטה נבונה. היום הראשון של החופש הוקדש בעיקר לתחזוקת גוונים ותספורת (אח"כ מעטים שמו לב לשינוי שלא היה גדול) והיום השני היה נפלא כי הוקדש לפגישה עם חברה. ישבנו בשרונה סמוך לרכבת כדי שלשתינו יהיה נוח ופשוט דיברנו בלי הפסקה ואכלנו ארוחת בוקר טעימה. אח"כ ישבנו ליד הבריכה עם אננס והמשכנו לקשקש ואח"כ התפצלנו. אני פשטתי על ל'אוקסיטן וקיבלתי מוכרת נדיבה שהרעיפה עלי דוגמיות והיא נשארה לצייר על שפת הבריכה ושם מצאתי אותה והמשכנו לקשקש והיא ממש הדליקה אותי על הרעיון של להסתובב עם מחברת סקיצות ולצייר בשביל הכיף.

כמו כן קניתי לי כוס תרמית לעבודה במקום זו שנהרסה לי.

גיליתי גם שממש כיף לשבת עם נן ולעשות מרתון של "קופה ראשית" ו"היהודים באים" ולקינוח צפינו ב"סרנגטי". הכול באדיבות כאן 11. עשינו הליכה רצינית ביותר שהסתיימה בארוחת שחיתות בבית קפה ובהליכה דיברנו על כל מיני דברים וראינו גם פריחה משגעת.

שכחתי להוסיף גם סתלבט במרפסת עם ספר. הספק קריאה של ספר וחצי (טל ניצן הנהדרת) ועכשיו קוראת את "מי שהייתי פעם".  מזג האוויר היה פינוק כשלעצמו.

וזהו טוליו חזר, חזרנו לשגרה שכוללת עבודה שאני מרגישה בה הרבה יותר נינוחה, לאט לאט מטפלת בדברים שדחיינתי בבית כמו למשל להזמין חשמלאי לטיפול במיליון דברים שהצטברו. והחיים יפים בפשטותם.


קיבלתי גם מתנה יקינטון ממרצה שעזרתי לה וזה מצטרף לאוסף העציצים הגדל והמשמח שיש לי בעבודה. יש לי כבר שלושה.

לא הייתי מגלה שהכלניות שלי פרחו אם לא הייתי יוצאת. זה הספר שאני קוראת כרגע.

כל היופי הזה ליד הבית שלי
 


יום ראשון, 9 בפברואר 2020

פוסטובשבט


לאחרונה התחלתי יותר לכתוב בבלוג הסקירות שלי. קצת נמאס לי להתעסק בעצמי אבל בכל זאת דגדג לי לחזור.

אני מרגישה שיש מעגליות מסוימת ויש תקופות שבהן אני יותר מתעסקת בעצמי ופחות בסביבה שלי והשבוע פתאום הייתה לי מין תחייה חברתית . נפגשתי עם שלוש חברות שונות. ובנוסף פגשתי במקרה חברה שלישית אז שתינו קפה יחד וזה היה ממש במקום.

בשבת נמאס לי להסתגר בבית ויצאתי להליכה. בהתחלה לא ירד גשם אבל היה קר ובחזרה כבר ירד גשם כבד וגם הייתה רוח חזקה. עדיין מאד נהניתי וגם צילמתי ממש שמחתי שעשיתי את זה. רק אני והמוסיקה.

חוץ מזה הכרזתי על שביתת בישולים ועד להודעה חדשה טוליו מבשל (הוא היה מסכים בכל מקרה). נמאס לי שלא מעריכים את הבישולים שלי שבאים לי במאמץ אז אולי לא ממש צריך שאבשל. השבוע טוליו יהיה בחו"ל אז כנראה נאכל הרבה בחוץ (בכל מקרה זה פינוק שלנו כשהוא בחו"ל). חוץ מזה השבוע אעבוד רק שלושה ימים. פרגנתי לי סופ"ש ארוך במיוחד וזה כולל חברה שלא ראיתי מזמן וגם תספורת.


(כנראה אנפות)







פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...