יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

#שבוע 7

 #כל השבוע עבדתי מהבית . הפעם זה בא בתקופה טובה של הרבה עומס בעבודה והעבודה מהבית הייתה יותר נינוחה וזורמת. הייתה כמות משמעותית של עבודה כך שלא הרגשתי אבודה . למדתי לעשות מעברים ממצב  עבודה למצב בית לפתח את הגמישות הדרושה. כיף לקום ביקיצה טבעית וכיף שיש את הגמישות. אני אוהבת להרגיש שהצלחתי לקדם דברים ואנשים וזה עבד לא רע גם מהבית.

#כל קשישי המשפחה התחסנו  ויש בזה מן ההקלה. 

# הצלחתי למצוא פתרון אלגנטי לעייפות החומר בניהול מועדון הקריאה. הספר שהיינו אמורות לקרוא היה "מאה שנים של בדידות" רובנו לא הצליחו להתקדם עם הספר אז עשיתי פתרון אלגנטי של פגישת זום חברתית עם המלצות על ספרים סרטים וסדרות . שמחתי לראות שלחברות המועדון חשוב שהמועדון יימשך גם בזמן הקורונה. סיכמנו על יצירת רצף של ספרים קלילים יותר.

# יש לי ריח טוב במרפסת מפעמוני הגשם והצבעונים ששכחתי מהם לגמרי מתחילים לצאת. מזג האוויר היה מושלם לקפה במרפסת ולמדתי סוף סוף לעשות קפה טוב מהמכונה. 

#2020 מסתיימת ונראה שהשנה הבאה תהיה מאד מסקרנת . זו אמנם נקודת זמן קצת שרירותית אבל נראה שהעולם משתנה ואולי חלק מהקשיים יסתדרו. הלוואי שכך.

#יש לי תותים ממש טעימים במקרר.


יום שבת, 26 בדצמבר 2020

#שבוע 5 6

*שברתי מסורת ועכשיו זה פוסט של שבועיים*

 #יום הפיקניק של העבודה היה נחמד ואח"כ החלטתי להמשיך את השהות בטבע ולקחתי את עצמי לגן הבוטני. שברתי שיאי הליכה וזה עשה אותי מאושרת.#

#ביקרתי את הסבים שלי וזה היה אמנם קצר אבל ניהלנו שיחה טובה וקיבלתי ייחורים#

#שופינג בגן הבוטני שכולל גם עציץ אינטלקטואל שעונה לשם ג'וני ועוד מיני זרעים#

# מצאתי את עצמי בעמדת הדיווה הנעלבת והוצאתי את זה במספיק מקומות ולמדתי על עצמי שזה לא כיף אבל שגם אגו הוא עניין שכדאי לאזן מדי פעם. מכה קלה בכנף. אז הייתי אולי מוותרת על השיעור הזה אבל זה רק אומר שיש לי עוד מה ללמוד. הייתי קצת בעודף תעופה עצמית בזמן האחרון ואני שואפת להיות במקום שמכיר בערך עצמו אבל באופן רגוע. המציאות לא סימטרית ולא תמיד הוגנת אבל כשזוכרים את זה אז יותר פשוט.#

#הוצאת העצבים שהייתה מספיק מעודנת כי אני אף פעם לא עושה את זה עד הסוף ורק מרגישה את זה בעוצמות גדולות יותר ממה שזה באמת הובילה לשיחה שהציפה את הבעיה ומסתבר שבחרתי במקום הנכון לשתף. כנראה שלפעמים צריך גם לכעוס#

#הצלחתי לעשות יום כיף עם נן למרות שחששתי ממזג אוויר לא נעים ולנן שמו קוביות ליישור שיניים יום קודם כך שממש כאב לו והוא לא ישן טוב. הרגשתי שזו קפיצת מדרגה באמהות שלי כי הצלחתי להכיל ולזרום ולהיות המבוגר האחראי וגם לוותר בלב שלם על חלק מהרצונות שלי אבל מצאתי 5 גרביים מגניבים לאוסף שלי וגם צמח אוויר חדש כך שגם אני באתי על סיפוקי. היו מקרים שהייתי מאד מתוסכלת מנקודות קושי והייתי קצת ילדה בסיטואציה והפעם הצלחתי להתעלות על זה ושנינו יצאנו שמחים.

#נתתי המלצה טובה לעובדת לשעבר שלי שהייתה כל כך מוצלחת שגם הפכנו לחברות. כנראה שהיא תתקבל וההמלצה עזרה.

#נזכרתי שאני טובה בעיסויים.

#אבא של טוליו שבר את עצם הירך. עכשיו הוא בשיקום וזה לא להיט אבל טוב שאנחנו יכולים לעזור באיזו דרך. ההורים שלו השתכנעו להתחסן, הסבים שלי התחסנו וגם ההורים שלי קבעו תור.

# חזרתי לפילאטיס ולמזלי לא יצאתי בהרגשה איומה של קושי ומצד שני יומיים אחרי זה המורה בבידוד ועכשיו בסגר מן הסתם שוב לא יהיה. מתכוונת להכריח את עצמי לעשות הליכות. למזלי יש לי איזור טוב להליכות.

#עשיתי לי יום כיף מינורי בסביבת הבית והצלחתי להסתפר ולצבוע. חזרתי לספר שהייתי אצלו לפני שנים ונזכרתי כמה הוא נהדר וכמה טוב שלא צריך לנסוע לעיר אחרת בשבילו. חיכיתי עם הצבע על הראש בחוץ בשמש וזה היה מנוחה ממש טובה.

#סוף סוף החזרתי את הספר לספרייה העירונית. הפעם לא שאלתי ספרים כי יש לי המון וכי זה תהליך מסורבל.

#שברתי את מחסום הקריאה עם "חתן הפרס" של יעל טבת קלגסבד. מאד נהניתי ממנו. היא כותבת  יפה ואני אוהבת את השימוש שהיא עושה בשילוב שפה גבוהה לתיאור סיטואציה יומיומית. יש לה הרבה הומור. צריכה לחזור למאה שנים של בדידות כי השבוע המפגש למרות שאין לי חשק לעשות אותו.

#והנה עכשיו סגר ואני אעבוד כמה שבועות מהבית ואצטרך לחשוב מחדש על האופן בו אני מהנדסת את היום אבל אולי זה דווקא אתגר נחמד בשבילי והזדמנות לשלב שנ"צ קצרה בשגרת היום.


# לומדת להגיד לא ולא לתת יותר ממה שאני מוכנה#



יום שישי, 11 בדצמבר 2020

# שבוע 4

 *קיבלתי מהעבודה מכשיר טלפון חדש במקום המנופץ שהיה סידור זמני (קודמתי עם המכשיר שברה אותו). המכשיר עם המסך המנופץ היה מעליב אבל לפחות אפשר לנו להתחיל עם השירות החדש שאני מפעילה ועכשיו יש לי מכשיר משלי. מצד שני אני משתמשת בו רק לעבודה.*

* הצלחתי לגרור את טוליו לשתי משתלות והתחדשתי בצמחי תבלין וזרעים כולל אפונה ריחנית (היה קשה למצוא בחנויות)זרעתי אותה אצלי בעציץ וגם בגינה של הבניין. משום מה היה כובע נזיר שהשתלט שם על העסק וזה משמח אותי מאד גם כי גיליתי שהעלים ממש טעימים. *

*היום קלטתי בדרך איש מבוגר שהריח עלים בניסיון לזהות אם הם לואיזה (יודעת כי גם אני נפלתי בזה. לא לואיזה) יש משהו כיפי בלזהות מריחי עלים כמוני.אני מתה על זה.


*התגברתי על העצלות הטבעית שלי והצלחתי בעזרת טיפוח עצמי לסדר גבות באופן סביר למדי וגם לצבוע שורשים. נחמד להרגיש פחות תלויה*

*גיליתי אחרי שכולם המליצו לי עליה ושכחתי מזה את 10 אחוז סדרה שגורמת לי להתפעל ממגוון מופעי השיק הצרפתי ולגלות שאני מבינה יותר מלים ממה שחשבתי. סדרה טובה יכולה בהחלט לשדרג את סוף השבוע.

* אכלתי סופגנייה טעימה עם קרמל מלוח וגם לביבות קנויות (המוכר בחנות הוציא אותן במיוחד בשבילי מהמחסן).

*תיקנתי חולצה אהובה אצל התופרת. היה בה חור והיא תקנה אותו תוך שנייה. גיליתי את התופרת הזאת במרכז המסחרי שהפך לאהוב עלי ולמועדף לצורך איסוף חבילות והנעת הכלכלה (חנות לחם, חנות מכשירי כתיבה ומשחקים, סופר והתופרת*

*כמה ימים יפים של שמש.

*סטודנטית כתבה למרצה שלה כמה הפגישה איתי עזרה לה והמרצה העביר את זה גם לי וגם למנהלת שלי. זה היה משמח ומעצים. בשבוע הבא יש ביקוש גדול לפגישות איתי .

*בחנוכה נעבוד ימים מקוצרים*


* בשבוע הבא אקח יום חופש כדי לבלות עם נן בתל אביב. כל כך אינטנסיבי בעבודה ואני ממש זקוקה ליום כזה. בנוסף יש לנו יום גיבוש בעבודה שכולל פיקניק בית קפה וזה ממש נחמד וגם מאפשר לי לקפוץ לסבים שלי קודם.

*קנינו טלוויזיה חדשה. דיברנו על זה הרבה זמן אבל בסוף טוליו ונן יצאו לסידורים. ביררו בשתי חנויות מחירים ויצאו עם הטלויזיה וכך נפרדנו הטלוויזיה ההיסטורית עם הבטן שהייתה לנו עוד כשגרנו בירושלים והחזיקה מעמד כ 17 שנה. טוליו טען שחיכינו עד שנן יהיה מספיק גדול לעזור בסחיבה. היינו ילדים טובים ולקחנו אותה לפסולת האלקטרונית כי אף אחד לא רצה אותה. *



יום שישי, 4 בדצמבר 2020

שבוע 3

הסתיו בתחרות עם האביב על תואר העונה האהובה עלי.  

*בשישי בבוקר חברה הציעה לי לצעוד אתה. היא לקחה אותי למקטע משביל ישראל קרוב למודיעין. מקום יפהפה ומלא בעצי שיזף (גיליתי שזה טעים לי) ואפילו כליל החורש אחד שהחליט לפרוח מחוץ לעונה. חלק מהזמן הצלחנו לקבל גם רגעים שקטים בלי אופנוענים וטרקטורונים ואפילו ראינו איילה והקשבנו לגשם שהתחיל לטפטף. זו הייתה חוויית טבע מושלמת מהסוג שהתגעגעתי אליו מאד. אני ממש מקווה שנחזור על זה. די נעלמנו זו לזו בגלל עומס העבודה של שתינו והיה כיף להיפגש*

*אחי הציע לי להצטרף אליו לנסיעה להורים. אני סירבתי בגלל שלא היית מספיקה עם הטיול אבל נן רצה. הייתה להם הפתעה.*

*סוף סוף החשמלאי הגיע והתקין לנו את המנורות החדשות שקנינו. הן מאד יפות ועם אור חם אבל לא לקחתי בחשבון שאור חם פחות מאיר. עדיין זה שיפור*

* הספקנו ברגע האחרון את תערוכת הצילומים. מזג האוויר היה פחות גרוע ממה שחשבנו. אח"כ אכלנו כריך טונה מעושנת טעים בנמל ת"א שהיה מפוצץ אבל הצלחתי לתפוס את הזנב של השקיעה על הים וקיטשי ונדוש ככל שזה יהיה זה עדיין עושה לי את זה.

*חברה שיש לנו קשר מורכב סוג של חידשה את הקשר. לא פשוט איתה אבל אני רואה את העובדה שהצלחתי לשמור על עצמי ולא להיפגע ממנה ולא ליצור קרע איתה כסוג של הישג. גם קשר מרוחק של פעם ב זה בסדר.

*עשיתי הדרכה באנגלית. אני לא יכולה להגיד שלא הסתבכתי מדי פעם בשליפה של המילים אבל עצם זה שהרגשתי מספיק בטוחה לעשות את זה (רוב הכיתה היו דוברי עברית כך שמדי פעם עברתי בין השפות) ולהציב מולי מראה לגבי מצב השליטה שלי בשפה גרם לי להיות מרוצה מעצמי.*

*הצלחתי ללמד את עצמי לעשות משהו חדש בעבודה והופתעתי מכמה זה היה קל. עד עכשיו הייתי תלויה במישהו אחר שיוציא לי את הדוח הזה ולמרות שהוא אדם חיובי עם רצון לעזור התלות הזאת עצבנה אותי. כדי לזכור את המיומנות הזאת לימדתי עוד קולגה לעשות את זה וזה שימח את שתינו*

*בכל זאת יעשו בעבודה יום גיבוש בחנוכה שיכלול פיקניק . לאור המצב זה המון כי הייתי בטוחה שלגמרי יוותרו על זה. *

*חזרתי לצלם וזה ממש כיף לי*

*הכובע נזיר הצמיח המון עלים חדשים. הזחלים נעלמו*

*היינו במשתלה וקנינו צמחים עונתיים ומצאתי סוף סוף זרעי אפונה ריחנית*








תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...