יום רביעי, 19 בספטמבר 2018

הספקי קריאה

הרווחתי  בחזרה ביושר את הכינוי "תולעת ספרים".מזל שיש יום כיפור לכפר על חטאי האי-קריאה של כל השנה.
ועל "כחול הירח"  גם כתבתי סקירה.


יום שני, 17 בספטמבר 2018

הרהורי סתיו

האם העדפת עונה קשורה לגיל? לאחרונה אני מרגישה שהסתיו הפך לעונה שלי. אם זה משבי הרוח הקלילים והצורך להתכרבל, אם זה החגיגיות של ההתחלה החדשה. התחלות הן דבר שמפסיק להיות מובן מאליו  כי החיים הפסיקו להיראות לי כמו אוסף עצום של הזדמנויות ואפשרויות וזה בסדר כי זה לא שאין אפשרויות אבל בכמות שאפשר להשתלט עליה .
התחלתי להבין ולהעריך את הבחירה המוגבלת . כמו מנות שף קטנות ומדויקות בהן לכל מרכיב יש משמעות. הן לא נועדו להשביע אלא לאפשר התמקדות.
היום הבנתי כמה נחוצה הסבלנות הזאת  וכמה לכל דבר יש את הזמן שלו . בעבודה מצאתי דרך להתקדם במספר ערוצים בלי להילחץ מכך שיש תחומים שהוזנחו ולדעת שכל דבר יקבל את הזמן שלו וכל צעד מקדם לעבר המטרה. פעם הייתי מאד הכול או כלום והיום אני מתחילה להירגע.
בדרכי לקוסמטיקאית שלי חלפתי ליד גן הילדים של נן. הגן היה כמובן סגור והיה מוזר לי לחשוב על הדברים שהעסיקו אותי והדאיגו אותי כשהיה ילד בן חמש וכמה הוא במקום שונה עכשיו. כמה אני במקום שונה עכשיו.
אני פחות מפחדת מהקושי והאתגר. אני פחות מרגישה צורך לשלוט בכל דבר. אני רוצה לזכור את המקום המשחרר והמשוחרר הזה בפעם הבאה שאכנע לצורך לשלוט.



 
זה נראה כמו בית נטוש של קוסם אבל זה הגן שהיה של נן. 

יום רביעי, 5 בספטמבר 2018

פנים אל השנה החדשה



אתחיל בסרטון מצחיק שראיתי ב"כאן" בו דנה פרנק אומרת את דעתה על ההחלטות הגדולות והחשובות שמתקבלות לקראת השנה החדשה שלא מחזיקות מעמד יותר מדי.
ואני חושבת מה שיניתי בשנה שעברה.
אני לא יודעת אם שיניתי לגמרי אבל אני בתהליך של שינוי בהסתכלות שלי על שינויים בחיים. אני מלמדת את עצמי לקבל שינוים ואני מרגישה כאילו השנה הקודמת הייתה שנה בה התחלתי להבין את הצורך בזה. השנה יהיו לי ולמשפחתי הרבה שינוים. בית הספר של נן מסתמן כשינוי טוב. יהיו מהמורות בדרך כי זו דרכו של עולם אבל בינתיים הוא הולך בשמחה לבית הספר ומתלהב מכל החידושים בו ואפילו מחלק מהשיעורים. ואני מפתחת ביטחון בו שיהיה לו חוסן נפשי להתמודד גם עם אתגרים וקשיים.  אני מרגישה שהרבה מהאנרגיות שלי בעבר הלכו על חרדה  מפני קשיים והמציאות הוכיחה שמתמודדים.

בהתפתחות האישית שלי אני אמנם שמנמנה ועצלנית כשהייתי אבל אני מצליחה להתמיד בכתיבה שלי בבלוג ובמועדון הקריאה שאני מנהלת בהצלחה (פעם הייתי אומרת , יש שיאמרו בהצלחה אבל אני פחות מצטנעת בהשוואה לעבר ומתחילה להגיד על עצמי שאני טובה כשאני טובה). ואני גם טובה בעבודה שלי עם אנשים  שיודעים לפרגן ולהגיד מילה טובה. הייתה לי לקוחה שבאה בגישה שעוררה בי התנגדות פנימית חזקה כי היא באה במצב רגשי תזזיתי של מתח וחוסר סבלנות לתהליך והצלחתי לנשום עמוק ולפרק את הצרכים שלה ולהגדיר אותם מחדש יחד איתה ועברנו תהליך חשיבתי מעניין ובסוף היא יצאה ממש מרוצה ועם חיוך ואני הרגשתי שהצלחתי לפצח אתגר. לא כל מי שמגיע אלי קל לי וזה היה יום אחרי חזרה מחופשה והיא הייתה הראשונה לאותו יום. קיבלתי הרבה אנשים יחסית וישבתי אתם הרבה זמן ושמחתי כי זה הזכיר לי את היכולות שלי.
 הייתה תקופה שהרגשתי תסכול בעבודה ותחושה שאני עומדת במקום והגעתי למיצוי אבל אז יש מצבים שמוכיחים לי שזה לא כך. לא פשוט לי להחליט להישאר כי השכר והתנאים החומריים לא תואמים את התפקיד אבל המציאות הוכיחה שלפעמים כדאי  לחכות. גם את התפקיד הזה קיבלתי אחרי שנשארתי בסביבה הרבה בתפקיד זוטר בהרבה ובחצי משרה וזה היה שילוב של מזל , מציאות מסוימת בחיים (ילדון קטן שהיה צריך אותי) והתפקיד היה התקדמות. מאד רציתי אותו אבל גם חששתי בגלל התקופות התובעניות והמיומנויות שהוא דורש וגיליתי בהדרגה שיש לי את המיומנויות האלה וגם שכללתי אותן לדרגת אמנות. ריכוז ופיצול קשב, עבודה יעילה מול אנשים בלי לוותר על נחמדות ושירותיות, הקשבה לאנשים, הקפדה על העברת המסר המדויק וגם לשים גבולות ולאזן בין הצרכים שלי לצרכים שלהם. גיליתי שאני יכולה להסביר בנחמדות שאני צריכה חמש דקות הפסקה בין אנשים או ללכת לשירותים והם יודעים שאחזור ואתן להם את המענה שהם צריכים.

עוד למדתי על עצמי שאני יכולה גם להרים פרויקטים גדולים בוועד הבית. עשיתי פרויקט איטום גג שלא נעשה מעולם קודם לכן בבניין והשגתי שיתוף פעולה מלא. כמו כן איחדתי כוחות עם ועדים אחרים להדביר קן צרעות שהתמקם בין הבניינים בשטח שנחשב פרטי ולכן בעיה שלנו וכתוצאה מכך יש לי טלפונים של ועדי הבניינים השכנים.

במועדון הקריאה גיליתי שלפעמים צריך להלך בין הטיפות ולהיות דיפלומטית. אני משקיעה הרבה בשמירה על אווירה נעימה ולומדת מביקורת בונה שלפעמים אני מקבלת לבנות דיונים מאורגנים יותר ולקרוא את הקבוצה לסדר כשצריך. אולי פעם אלך לכיוון הנחיית קבוצות.

והכי חשוב אני לומדת לראות בילד שלנו  את הטוב. במשך שנים השקעתי הרבה אנרגיה בקשיים שלו וככל שהזמן עובר אני מגלה כמה הילד שלנו מוצלח בעצם וכמה בגרות ורצון טוב הוא מגלה בסיטואציות מסוימות. הוא משתף יותר ומתייעץ וזה מדהים בעיני בפרט בגיל הזה. הוא גם מגלה יותר אחריות בתחומים שונים ואני מתחילה לשחרר וזה נפלא.

שינוים לא קורים בשנה אחת וראש השנה הוא תאריך שרירותי להחליט על שינוים (בשנה שעברה ויתרתי על זה כי הייתי עסוקה באיטום גגות וסילוק קן צרעות וקניית מתנות לחג, מה שפעם היה קטע מלחיץ הפך למשהו די מהנה).

אני ניגשת לשנה הזאת בעיקר סקרנית ותוהה מה היא תכין לנו. מקווה שהרבה דברים טובים.
שנה טובה ומאושרת.
במקרה ראיתי את החלון הזה באחד המשרדים שלנו. תמיד ראיתי אותו מלמטה והמראה הקסים אותי. ככה הוא נראה עכשיו. בקרוב הוא יאדים ובחורף הירוק ייעלם. יושבי המשרד רגילים אליו ולא מתרגשים מזה אבל בעיני הוא פלא.










פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...