יום שלישי, 29 ביוני 2021

עוד דברים טובים

 

כנראה שאמשיך עם כתיבה על הדברים הטובים

הצלחתי להגיע לניחום אבלים אצל חברתי שחמותה נפטרה והרגשתי שזה עשה טוב לה ולבן זוגה. 

הייתה לי שיחה ארוכה ומורכבת עם אימא שלי שעוברת תקופה לא פשוטה ואני מרגישה שהשיחה שינתה משהו והיא יותר מחפשת עזרה גם בשבילה. זה מאד משמעותי לי. 

 חברה שלא ראיתי הרבה זמן תגיע לאזור שלנו ונשב יחד בבית קפה בשישי אחר הצהריים. שעה מושלמת בעיני ומאד התגעגעתי אליה.

קיבלנו משימה מעצבנת בעבודה שלא קשורה לעבודה השוטפת אבל סיימתי אותה מהר מהמתוכנן וזו שמרכזת את העניין מאד מבינה עניין ונחמדה אז בסוף זה הלך ממש בקלות.

הלקוח היה מרוצה מעבודה שעשיתי ודי נהניתי מהתהליך אבל גם מלסיים. הצלחתי למצוא שיטה שתהפוך את תהליך העבודה להבא ליותר שיטתי כדי שלא אגיע שוב למצב שרק כשמציבים לי דד ליין אז אני נותנת גז ומסיימת. יום אחד אולי אצליח לפצח את זה ולהתנהל גם במצבים שאין דד ליין.

השמלה הצהובה יפה שקניתי יפה עלי וקיבלתי מחמאות. היא הרגישה לי קצת יותר מדי חגיגית וגם כבדה ורב שכבתית אבל  אבל כבר ביום חמישי תהיה לי הזדמנות לחנוך אותה ביום הולדת של חברה. בהנחה שלא יהיו ביטולי קורונה. בכל מקרה אני את הטירמיסו שלי עושה.

ההשתלמות הצפויה בתל אביב בוטלה והחלטתי בכל זאת לפרגן יום חופש לעצמי שיכלול גם תספורת אצל הספרית המגניבה והרחוקה. באותו שבוע יהיה גם יום בריכה מחלקתי ויום כיף עם נן. לא מצליחה להירגע מההתלהבות מעצם זה שהנער רוצה בחברתי.

החברים של נן היו אצלנו. הם די בטירוף של צפייה במשחקי כדורגל אבל זה ייגמר עוד שבועיים והם נחמדים.

עשיתי מינוי משפחתי לחדר הכושר והבריכה שנמצאים מול הבית וזה אומר שאצטרך למצוא לי פעילויות תנועה שונות וגם לשחות וזה משמח אותי לאור זה שבעבודה אני נדבקת לכיסא.

עוברים בעבודה למתכונת קיץ. ימים מקוצרים בחצי שעה וזה ממש מתאים לי. קשה לי עם ימי העבודה הארוכים והחצי שעה הזאת משמעותית מאד.

 נן צפוי להתחסן ביום שישי וזה ירגיע אותי מאד. מחכה כבר שיהיה אחרי.

 

 

 

 

 

יום חמישי, 24 ביוני 2021

דברים טובים שקרו השבוע

 השבוע האחרון היה לא פשוט לי. הרגשתי שהעבודה מאד שואבת אותי ושאני נמצאת בחוסר תנועה יותר מדי זמן וזה ממש גורם לי להרגיש רע. חוץ מזה יש אווירה מתוחה, הפילו עלינו עבודה משרדית מעצבנת שלא קשורה אלינו והתחושה הכללית היא תחושה של עייפות וקושי. וגם חמותה של חברתי שנפטרה בפתאומיות. אני נופלת יותר לאכילה רגשית ומרגישה ענקית וכל האישיוז שלי עם דימוי הגוף שלי חוזרים. כמעט לא הייתי בבית וכשאני בבית אני מיעוט נרדף בגלל משחקי היורו. אבל קרו גם דברים טובים והחלטתי שוב לנסות להחזיר את המסורת של סיכום שבוע חיובי.

      הייתה לי שיחת נפש מצוינת עם הנער שלי שגרמה לי להרגיש הרבה יותר רוגע ובטחון ביחס אליו כנער והייתי ממש גאה בו. אני בדרך כלל מלאה חרדות וספקות וזה ממש הרגיע אותי. חבל שתמיד שיחת הנפש היא סוף של ריב.

2.      מרצה שפורשת הגיעה לספרייה להיפרד ורצתה לצלם אותי למזכרת כי אני והספרייה חשובים לה ואלה הדברים שהיא רוצה לזכור מהמקום. זה בא בעיתוי טוב כי הייתי במין משברון  ותחושה כזאת שלאף אחד לא אכפת ממה שאני עושה ושהמקום יודע רק לקחת מאתנו.

3.      גיליתי שהעבודה המשרדית לא כל כך נוראה ושזה נושא שיושב אצלי טוב כי לא מזמן לימדתי אותו ואני מרגישה שוב מוטיבציה לעשות את זה טוב גם אם זה אומר שיזרימו לי עוד מזה בעתיד (סבירות גבוהה).

4.      החלטתי להירשם למועדון הכושר והבריכה שמול הבית שלנו. הקרבה שמאפשרת לשלב יותר פעילות גופנית גם בקיץ וגם נן רוצה להתחיל לעשות כושר ולו יש הרבה זמן לזה.

5.      הצלחתי לעמוד על פיתה בפילאטיס ואין דבר שאני מתעבת יותר מזה אבל המורה אמרה שהשתפרתי בזה ואני הבנתי שאני חייבת דווקא לעשות דברים שפחות נוחים לי כדי להשתפר. זו הייתה הבנה חשובה.

6.      הצלחתי לשבץ כמה ימי חופש ביולי וגם כנס אחד שהוא לא בזום.

7.      אני מסיימת היום ללמד את הקורס הראשון שלי כמרצה ואני יכולה לסכם את זה כחוויה טובה והרבה יותר קלה ממה שחששתי שתהיה. המבחן מוכן , אני מרוצה מהעבודה שלי וגם הסטודנטיות נראו מרוצות. היום אעשה מפגש קליל עם חידון, שאלות וסיכום. מדהים שכל המפגשים היו בזום ועוד לא ראיתי אותם מחוץ לריבוע.

8.      הזמנתי מהאינטרנט שמלה צהובה. זה יציאה מטורפת מאזור הנוחות שלי כי אין לי אף בגד צהוב ובא לי לשנות את זה.

9.      בקפה הבית התחילו לעשות קפה ממש טוב.

 

 

יום שני, 14 ביוני 2021

פוסט חזרה לכתיבה

 

אני לא זוכרת בעבר הפוגות כתיבה כאלה אבל כבר הרבה זמן מדגדג לי לחזור לכתוב. המציאות באופן מפתיע לא הפכה להיות קשה יותר במישור המשפחתי והאישי וחמותי בינתיים מחזיקה מעמד ואני מתרחקת ומרגישה אשמה על זה ובכלל אני מרגישה קצת בתוך בועה ומאד קשה לי ליצור מחדש את הקשרים המשפחתיים שלא נקרעו או משהו אלא סתם, כל אחד שוקע במקום שלו  ובמין שגרה. השגרה שלי כוללת לאחרונה המון פקקים בגלל כל מיני שריפות והמון תכניות שמשתבשות ורצון כללי לברוח מהשגרה שהוביל אותי ליריד שבוע הספר בתל אביב ולמעשה גם ליריד הפחות ממוסד בשכונת שפירא והרגשתי קצת כמו תרמילאית שנכנסת להרפתקה בתחנה המרכזית ה"חדשה"  כשניסיתי להבין היכן היציאה. בסוף יצאתי והלכתי בין מוסכים, עובדת זרה אפריקאית עם שמלה מהממת, חבורת גברים  שעמדה לה ודיברה ואיכשהו הצלחתי להתגבר על הרתיעה מהיותי הלבנה היחידה בסביבה והזכרתי לעצמי שאנשים ממוצא אתני שונה משלי לא חייבים להיתפס כאיום ואיכשהו זה עבד ולא פחדתי.

 

והיריד עצמו היה כמו קיבוץ קטן, קניתי רומן גרפי ששמעתי עליו לפני כמה חודשים וממש התלהבתי מזה שהיוצר שלו חתם לי עליו (הלך/יניב טורם), ולהאזין לשירה חפר מהוצאת לוקוס מדברת על ספרים זה היה עונג צרוף. הלוואי ולי תהיה כזו יכולת לדבר בהתלהבות על ספר. קניתי די הרבה בסוף ופגשתי חברה שהיא גם בעלת הוצאה וגם היוזמת של מועדון הקריאה שאני עדיין מנהלת ואח"כ גם הלכתי ליריד הממוסד וגם שם קניתי רומן גרפי בחתימת המחברת (קנאה טובה/תמר בלומנפלד)אבל קצת התעייפתי מהטירוף וההליכה המרובה והשיחות אז קראתי לזה יום.

 

אז זו הייתה שבירת שגרה מוצלחת. השגרה שלי כוללת גם הרבה שעות בעבודה בגלל אילוצים שונים שלא קשורים רק לעבודה ודי נשבר לי מהגעה מאוחרת הביתה.

 

איכשהו תמיד שבירת שגרה אצלי כוללת יום כיף בתל אביב. ביום כיף הקודם שהיה לא כל כך רחוק הייתי בתערוכת העיצוב של מוזיאון הארץ וגם הסתובבתי עד דלא ידע ואכלתי אוכל תאילנדי מהמם ואפילו שתיתי קפה עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן. בקרוב עוד יום כיף שמתחיל אמנם בנסיעת עבודה אבל מהצהריים אהיה חופשיה לנפשי. גם נן ביקש יום כיף איתי. זה קצת אחר כי אז כמדיניות אני זורמת עם הרצונות שלו. אבל זה גם נחמד שבן ה 15 שלי רוצה לבלות איתי.

 

בכלל אני פחות מתעדת את חיי וזה קצת עצוב כי אני מקבלת תזכורות מפייסבוק על חוויות קודמות וזה ממש מגניב להיזכר במיוחד במאי יוני שאז נסענו הרבה לחו"ל והרבה חוויות חברתיות.

 

ועכשיו ממשלה חדשה ואני מתרגשת כי אני רואה אנשים עם כוונות טובות לשפר את המציאות ולשנות אותה וזה סוג של הזדמנות. הלוואי ויצליחו.

 

נן התחסן חיסון ראשון וזה משמח למרות שהסביבה רואה צעד זה כחסר פואנטה אבל מבחינתי זה להוסיף קצת רוגע לחיים שלנו.

עליתי במשקל מאד והתחלתי להיות לא מרוצה מזה ולמצוא דרך לשפר קצת את המצב דרך הוספת תנועה לחיי ואכילת ארוחות מסודרות. קצת ירדתי אבל מניחה שאני צריכה לחשוב על עוד דרכים. לא רוצה להתעסק בזה יותר מדי ולא רוצה להרגיש בעונש אבל רוצה להרגיש נינוחה בבגדים שלי ועם המראה שלי.

 

חברה הציעה לי חצי ספונטני שנצא לפאב . שתיתי בירה שלא אהבתי אבל היה אוכל טעים והישיבה איתה הייתה כיפית ומרעננת. בנוסף מוזמנת למסיבת יום הולדת של חברה שהיא מסיבה די המונית אבל יש לה חברות וחברים מעניינים שחלקן גם שלי. וזה אומר הרבה שיחות עמידה והרבה אוכל טעים (שהאורחים מביאים ומגישים לעצמם) הקטע הוא שיטת בית פתוח וזה אולי פחות נוח אבל יש בזה גם משהו נחמד. גיליתי שאני עושה טירמיסו ממש טעים אז גם הפעם זה מה שאעשה.

מזמן לא קניתי מתנות יום הולדת.

 

תמכתי בהדסטרט  לספר של אחד מהלקוחות שלי אותו לא ראיתי מעולם ואני עובדת אתו כבר שבע שנים לפחות. הוא הפתיע והביא לי בעצמו את הספר עד הבית וזה היה קטע להתראות בפעם הראשונה.

 

 

 

פוסט חזרה לכתיבה קצת מפוזר אבל  נחמד לחזור.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...