יום שישי, 26 באפריל 2019

סיכום חופש וחזרה לשגרה


כמה מוזר שהחופש עומד להסתיים. היה חופש נהדר. בליל הסדר היה נחמד ושמח וגם טעים. ממש אהבו את מה שהכנתי.
למחרת היה יום הולדתי והיה מעולה. בחרתי ללכת עם נן וטוליו לשמורת חוף השרון והיה שם כל מה שאני אוהבת, ים ופריחה ומזג אוויר מושלם. אח"כ אכלנו במסעדה שווה בשרונה והרגשתי ממש שמחה ומסופקת. היה גם כיף לקבל את כל האיחולים.
ובהמשך יום טיול ופיקניק עם זוג חברים אהוב שעובר תקופה מאתגרת וממש היה משמח להרגיש שהחברות לא השתנתה. הבן שלהם ישן אצלנו והוא ונן עשו מרתון פורטנייט אותו הרוויחו ביושר לאחר שטיילו בחיק הטבע.
את היום למחרת לקחתי כדי להיפגש עם חברה מימי האוניברסיטה. אנחנו גרות אחת מהשנייה אז קבענו להיפגש בתל אביב. ישבנו שעות בבית קפה ופשוט דיברנו בלי הפרעות. אח"כ טיילתי גם לבד ביפו ונווה צדק והלכתי המון ברגל. היה נינוח וכיפי.
כמו כן ליוויתי חברה לטיפול הכימו וזה היה גם כן זמן איכות מעולה. לפעמים כל מה שצריך זה מרחב זמן לדבר.
ובאותו יום עוד מפגש עם חברה אחרת שגם חגגה לי יום הולדת ועשינו סיכום יום הולדת שהיה ממש במקום. אני אוהבת את הטקסיות הזאת. שמתי לב שכן השתנו אצלי דברים בשנה זו. יותר רוגע ביחס לשינוים, יותר ביטחון עצמי והבנה מה אני רוצה.
וואו, זה היה שבוע חברתי מאד.
אחי הזמין אותנו אליו והייתה שם גם אחותו (הוא אח חורג שלי ואין בינינו קשר דם לכן אני אומרת אחותו). שגרה בצרפת והייתה עם בעלה והבת הממתקית שלה. היא בחורה מהממת ודיברנו המון.
ובסוף ניקינו את הבית כי לא הייתה ברירה.
מקווה שגם מחר נשוטט בחוץ כדי לחתום יפה את החופש.
ומצד שני קצת התגעגעתי לעבודה אז זה היה ממש טוב.
וחוץ מזה קראתי המון. כרגע קוראת לראשונה את "שלושה בסירה אחת" בתרגום חביב מאד של יונתן יבין. נחמד לסגור פערים.

פרחים ליום הולדת

וגם ים

כשאני רואה לוונדר אני חייבת לקטוף לי פרח אחד ולהתעסק איתו.
אור אנגלי


 כמה צברים במקום אחד עם שם משונה (יער קולה Cola)
התלבטתי קשות אם לקנות את חולצת הסבנטיז המגניבה הזאת והתייעצתי עם טוליו כדי למנוע ירידות בעתיד. בסוף קניתי.

דקה אחרי שצילמתי אותו הוא נפל. אבל החזיק מעמד די הרבה.

יום חמישי, 18 באפריל 2019

מה נשתנה

אני לא יודעת מה קרה לי לעומת החגים הקודמים אבל הפעם אני נכנסת לחג רגועה. היו לי כמה ימים נחמדים בעבודה בהם הצלחתי לסגור את הפינות לפני היציאה לחופשה. הספקתי לקנות את המצרכים לבישול ארוחת הסדר שלי יש חלק נכבד בהכנתה ולהתחיל מוקדם אז לא יהיה לחוץ מדי מחר. אפילו הספקתי להכין גלידה ואולי אכין מרציפן.
חוץ מזה חמותי התקשרה להגיד כמה היא מעריכה את זה שאני מבשלת הרבה מהארוחה. היא סיפרה לי שדיברה עם גיסתה והיא סיפרה שהכלה שלה עושה את המינימום. זה היה נחמד לשמוע שזה לא מובן מאליו בשבילה.
ההורים שלי קנו לנן תפילין והוא התחיל להתאמן על זה (זה מסובך ברמות מטורפות) אבל הוא עושה את זה ברצון מתוך רצון לכבד ולשמח את הסבים שלו ושלי אז אני בסדר עם זה. כמו כן בסוף כאמור הלכנו על קונסרבטיבי. אני אבוא אתו לחוג וזה יהיה סוג של בונדינג שלנו.
היום עשיתי עם נן יום כיף בתל אביב. זה היה משמח ממש לראות שגם הוא אוהב לצעוד ברחובות ולמעשה לא היינו במרדף אחרי יעדים ואחרי הזנב שלנו . זרמתי עם הרצונות שלו וכך מצאנו את עצמינו ב"אוזן השלישית". אני התלהבתי מהנוסטלגיה כי זה מקום משמעותי לגיל ההתבגרות שלי. ילדים בגיל של נן מגיעים לשם בזכות האוסף המפואר של בובות הפופ.
נן החליט שהוא קונה לי למתנת יום הולדת בובת פופ ע"פ בחירתי. בחרתי בובה מגניבה ממש של מרי פופינס. לו יש אוסף משמעותי ביותר ולי זו הראשונה ולפי המקום שאין לי כנראה שהיא תהיה היחידה.
זו פעם ראשונה שנן קונה לי מתנת יום הולדת.
חוץ מזה הוא טעם לראשונה בחייו פרלין פסיפלורה מפואר והתלהב ממנו קשות כך שחזרתי וקניתי עוד שניים כדי לטעום מהפלא. זה באמת היה מטורף.
חוץ מזה השלל שחזרנו איתו היה אוזניות וכדור פילאטיס ממיניסו. נן פגש שני יוטיוברים אוהבים עליו –שוגר זאזא והספיק להגיד להם שלום ולזכות להתייחסות מהירה מהם (זה היה בצומת של עזריאלי והיינו בכיוונים ההפוכים) והסתלבטנו בשרונה. בקיצור אחלה יום כיף.
והגיעו בדואר שני ספרים שווים לסקירה (ויש לי עוד אוסף מכובד ליד המיטה. נראה לי שאצטרך עוד כמה חופשי ענק).
הזמנתי כרטיס לשיחה עם הסופר אחמד דני רמדאן בפסטיבל הסופרים. אני יודעת לפחות על עוד חברה אחת שתבוא אז זה יהיה נחמד.
הבעיה היחידה היא שאני קצת מוזנחת, בין היתר כי הקוסמטיקאית שלי ילדה ולא הספקתי להתארגן אז אצטרך לטפל גם בזה מתישהו.
אבל בגדול, חופש נעים! יומולדת בחופש! שילוב של אביב וגם חורף קל ומצב רוח טוב.
שימשיך ככה הלוואי.
חג שמח



המתנה של נן (הבחירה שלי)

 
ההתמכרות החדשה של נן (הוא גם לימד אותי לעשות צד אחד)

יום שישי, 12 באפריל 2019

דרמות פנימיות והתייעצות יום הולדת

היום הגעתי למסקנה שאני לא רוצה שיום הולדתי שיחול יום אחרי ליל הסדר יעבור בצורה סתמית ושאם לא אארגן כלום לא יהיה כלום. זו מחשבה טיפה מבאסת אבל יש בזה משהו הגיוני כי טוליו לא בקטע של לחגוג לעצמו ימי הולדת אז לא בטוח עד כמה הוא מבין את הצורך שלי בטקסיות. 

אשמח לרעיונות . מה זה אומר לדעתכם יום הולדת מושלם?

זו אחת מהנקודות של השוני בינינו. אני חושבת שחלק מהכוח של הזוגיות שלנו הוא בהבנה של השונות בינינו והידיעה שאי אפשר לצפות שבן הזוג ימלא את כל הצרכים שלי. בדברים החשובים הוא לגמרי שם בשבילי ואני עדיין חושבת שזו בחירה מעולה דווקא כי אנחנו שונים גם אם זה אומר שלעתים יש נקודות חיכוך.

למשל נושא בר המצווה שהפך להיות סוג של רכבת הרים רגשית בשבילי בין הצרכים והרצונות של כולם אבל היום הגעתי לנקודה בה ידעתי מה לעשות.
דיברתי עם אמא שלי ואמרתי לה את הדברים כהווייתם, האתאיזם של טוליו (היא ידעה והם מאד אוהבים ומעריכים אותו גם כך) הצורך שלי לעשות משהו סמלי בלבד והיא הציעה את הפתרון, עליה לתורה בלי קריאה עם תפילין שהם בכל מקרה מתעקשים לקנות לו ללא ציפיות או דרישות שהוא יניח אותם מעבר לבר המצווה אבל חשוב להם שיהיה לו אותם. 
אותי עצבן הרעיון להשקיע אנרגיות וכסף  בשיעורי הכנה לטקס שהחיבור שלנו אליו קלוש גם אם המטרה של כיבוד ההורים שלי ושל טוליו חשובה אז מסתבר שאפשר אחרת ולא חייבים והם יחיו עם זה בשלום. גם נן. גם אני.
אני מאד מעריכה את הסובלנות שלהם ואת היכולת להכיל את החיים השונים שבחרתי לי ואת האהבה שלהם . זה בכלל לא מובן מאליו.
הרבה מהדרמות מתרחשות בתוך הראש שלי. צריכה לזכור את זה.

התמונה צולמה ביציאה מהספרייה העירונית. יש לידה פארק וזה מושלם בעיני.








יום שלישי, 2 באפריל 2019

מה נשתנה או פוסט של תחילת אפריל

נכנסתי לחודש יום ההולדת שלי שהפעם למרבה הצער חל בדיוק יום אחרי ליל הסדר. קצת מוריד ומצד שני כולם בחופש אז אולי זו הזדמנות למשהו. כך או כך, השנה לא תכננתי כלום.
אהיה בת 44 שזה מספר יפה וזוויתי שבסופו של דבר אומר שאני קיימת 44 שנים. ויום הולדת זה עוד סוג של ראש השנה  שמאפשר להחליט דברים חדשים ולראות לאן התקדמתי אם התקדמתי ואילו החלטות אני ממשיכה בעקביות לא לקיים.
יש החלטות שלפחות על פניו החלטתי פעם. לא זוכרת אם ביום ההולדת שעבר או לפני שנתיים אבל אני עדיין לא עושה יוגה ולא מרבה לעשות פעילות גופנית ולא עושה דיאטה אז תנוח דעתו של מי שחשב שהשנה אני ספורטיבית ורזה (הייתה כזו החלטה?)
מה שכן בתהליך שינוי (עד לאסיפת ההורים הבאה) זה שאני כבר לא מתרגשת מענייני הציונים של נן. ברור לי שהרבה מזה זה החלטה שלו וברור לי גם שהחלטות לפעמים קשה לקיים ועוד יותר קשה לקבל החלטות מתוך לחצים חיצוניים כשדי ברור לך שזה לא משהו שאתה רוצה לעשות. זה מקל על הקשר בינינו מאד שכן הוא כבר לא בנוי על הרצף ציפייה-אכזבה. חשוב מזה: הקשיים מסתירים את ההצלחות שלו ויש לו גם הצלחות. הילד קיבל 100 בספרות. וכאן יבוא פתגם על תפוחים ועצים.
עוד החלטה שלי היא לא להתעצבן מפסח. זה תמיד חג שמוציא ממני עצבים כי אני מרגישה את האנרגיות של הלחץ מסביבי ויש בו גם הרבה כפייה. אולי זו תחושה אוטומטית כי גדלתי בבית דתי והיום אנחנו ממש לא עושים ניקיון פסח /ניקיון אביב כי:א. אין לנו זמן. ב. אנחנו דחיינים. ג. חמץ לא מזיז לנו.
אבל הסופרים מעצבנים כי כבר עכשיו מתחילים להיעלם מוצרים ותחושת האיסור והמחסור מאד חזקה לי. אז לא. לא יהיה מחסור ויהיה אוקיינוס של חופש (במונחים שלי) שזה דבר חיובי ונפלא.
חוץ מזה בחירות. לא תשמעו ממני מילה על פוליטיקה אבל אני אפילו לא סגורה עדיין סופית למי להצביע. אבל יהיה חופש.
וגם אני אעשה משהו שמעולם לא עשיתי קודם ואלווה חברה לטיפול כימו. אני מאד רוצה לעשות את זה הכי טוב שאפשר ואין לי מושג איך .

החורף של תחילת אפריל היה קצת מעצבן בהתחלה. היה לי קושי להתייחס להיבטים החיוביים שלו כמו אוויר נקי אבל מצד שני התחלתי לצלם שלוליות. השתקפויות תמיד היו הקטע שלי.





יום שני, 1 באפריל 2019

חוק חינוך חינם

הנן יוצא לטיול שנתי בן יומיים שכולל לינת שטח. זו הפעם הראשונה שלו מהסיבה הפשוטה שהוא פרש מתנועת הנוער לפני מחנה הקיץ וכנראה שלא בכדי. הפעם בית הספר החליט לכפות את ערכי התנועה בשם הערכים המקודשים של להכיר כל רגב מאדמת ארצנו הקדושה (בפרט בשינה כי אז ההיכרות משמעותית יותר), להכין את הילד לצבא כי הוא כבר בכיתה ז' (אני צינית!) אבל המטרה המשמעותית ביותר היא חיסכון. כן, מה ששמעתם.
הוצאנו כמעט 1000 ₪ על שק שינה שבמקרה הטוב ישמש אותו גם בשנה הבאה, נעלי הליכה שכנראה יהיו קטנות עליו, נעלי מים, מזרן שטח ושאר זוטות וכל זאת כי מה לעשות שאנחנו מוותרים על התענוג של מפגש עם חרקי ארצנו. וזה לא שלא ניסו (והצליחו!) לגייס הורים שיסעו עד לקצה העולם רק כדי להיות שומרי לילה ולחזור בבוקר. כן, כן, עצמאית. די ברור לכם שאותם שומרי לילה חובבי קומזיצים הם לא אנחנו.
קבוצת ההורים געשה ורעשה ולא בגלל סל ההוצאות המנופח להחריד אלא בגלל תקרית כובעי המורל. מסתבר שיש מנהג רווח של רכישת חולצות וכובעים עם כיתובים לצורך הטיול. מסתבר שלא כל הכיתות רכשו כובעי מורל בשל רצון לחסוך בהוצאות (תודה באמת) אבל הכיתה של נן כן רכשה ולכן נאסר עליהם להשתמש באותם כובעי המורל החד פעמיים בטיול בשם ערכי השוויון (יפה שנזכרתם). אתם מתארים לכם כמה שוויוניות תפגשו בטיול הזה.
נקודת האור היחידה היא שמצאתי את נקודת התורפה של טוליו ועכשיו כל שבת אוציא אותנו מהבית לטיולים כדי שהעלות של נעלי השטח של נן תצדיק את עצמה.

***בסוף יצאתי קצת שיפוטית בעניין הכובעים. הילדים ידעו על ההחלטה לא לרכוש כובעים ולא העבירו הלאה את המידע לוועד וכך יצא כל הבזבוז האידיוטי הזה שלא לדבר על אכילת הראשים המטורפת וחסרת הפרופורציה סביב העניין שגם אני בעוונותי הייתי חלק ממנה***


פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...