יום שישי, 20 בנובמבר 2020

פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלטתי על מסורת של סופ"ש . בכל יום שישי אפרסם פוסט על הדברים החיוביים שקורים לי השבוע וגם הדברים שהייתי רוצה שיקרו לי בשבוע הבא. זה קצת לעצמי וקצת לכם. פייסבוק קצת פומבי לי מדי לדברים האלה.

שבוע 1

* השבוע היה מזג אוויר מושלם, קצת שמשי וקצת קריר עם שמיים צלולים. אכלתי את הכריך בגינה של המכללה ומדי פעם בהפסקה אני יושבת במרפסת וסופגת קצת שמש ונזכרת שככה אני הכי אוהבת את מזג האוויר, צלול ונקי ושמשי והכול מתחיל להיות ירוק*

*החלטה לשבוע הבא: לחזור להליכות. זה יותר קשה למצוא לזה זמן אבל זה חסר ואני רוצה יותר להיות בכושר ולנשום טוב*

*העבודה מלאה במשימות ובתקשורת עם אנשים ואני נזכרת שאני דווקא אוהבת את האקשן הזה ולפעמים אפילו נשארת אחרי הזמן רק כי אני במין מצב זרימה ונהנית לפתור בעיות ולתת מענה ומגלה שגם בזום אפשר.משמח שאנשים רואים את זה ומעריכים את זה*

* החלטה לשבוע הבא: להמשיך אבל גם לזכור לקחת את ההפוגות ואת הויטמינים ולשתות כי לפעמים אני שוכחת ואולי גם לצאת פעם מוקדם לשם שינוי*

*סוף סוף מצאתי זמן להתקשר לסבים שלי וגם לאמא שלי ובשבת שעברה חגגנו יום הולדת לחמי ופעם ראשונה שהגענו אליהם הביתה מאז מרס(!) הם חששו בהתחלה להיפגש ולקח זמן עד שהמציאות התייצבה ואפשרה את זה. כמו כן הצלחנו להבדק לקורונה יום קודם.*

*החלטה לשבוע הבא: לבקר אצל ההורים והסבים שלי ולפנק אותם.*

*לפני העבודה קניתי קפה וישבתי על ספסל ופתאום אני רואה את החברה הכי טובה שלי מהתיכון . הקשר הדלדל בשנים האחרונות אבל שמחנו להתראות. איחרתי לעבודה בחצי שעה אבל זו הייתה חצי שעה ממש טובה לקשקש איתה על הספסל ולהשלים פערים ולהיזכר שהחברות איתה הצילה אותי ממקומות מאד לא טובים בתיכון.*

*החלטה לשבוע הבא: לחדש קשרים גם אם טלפונית. ולהתקשר לחברות. מציאות הקורונה הרחיקה ביני לבין חברות שכן הייתי נפגשת איתן הרבה ואיכשהו נעלמנו אחת לשניה.*

*פגישת זום של מועדון הקריאה שקצת התבאסתי ממנה כי היו לי המון תקלות אינטרנט ובעיות עם האוזניות אבל קיבלתי המון אהבה והערכה מהבנות בעיקר על זה שאנחנו מצליחות להמשיך עם שגרת המועדון גם בזום. זה הרבה בזכותי ולמרות שזה קשה לי אמשיך.*

*החלטה לשבוע הבא: להתחיל את מאה שנים של בדידות כי משום מה החלטנו לאתגר את עצמנו. זה ספר מצויין אבל בתקופה זו זה אתגר לא קטן*



יום ראשון, 1 בנובמבר 2020

דברים טובים של סתיו

 

לא כתבתי מאז הבידוד, בכל זאת קרו כמה דברים טובים יותר או פחות בימים אלה ומוזר לי שלא תיעדתי.

הצלחנו לעשות יום הולדת זומי לאימא שלי והיה משמח ומרגש וגם נהניתי מתהליך ההכנה שבהתחלה מאד הלחיץ אותי. מצד שני אחותי עשתה לא מעט. האירועים המשפחתיים האלה הם סוג של תזכורת למציאות של פעם ולמציאות שתהיה למרות שעוד לא התראינו ולא התחבקנו. בעקבות ההצלחה חגגנו גם לסבא שלי יום הולדת בזום והיה גם נחמד אם כי קצת מוזר. יש לי תחושה של מוכר זר עם בני הדודים שלי. אנחנו מתראים רק באירועים משפחתיים. בעבר הייתי חברה ממש טובה של בת דודתי והיינו נפגשות הרבה וגם ישנות אחת אצל השנייה וזו אחת מההחמצות שלנו שלא הצלחנו לשמר את הקשר כבוגרות למרות שזה מובן בהתחשב בחיים שלנו.

חוץ מזה חזרתי לתקופה העמוסה בעבודה והבוסית שלי ציינה שאני מתה על זה. זה היה כשהייתי עצבנית והלחצתי את כל העולם ואשתו כי משהו לא נעשה עכשיו ומיד אבל משהו בי אמר לי שהיא צודקת. אז היו כמה ימים קצת מעצבנים וגם היה קשה להסתגל לחזור לעבוד מהעבודה (אבל בזום. הרבה ממה שאני עושה בזום) אבל היום התחילו ההדרכות וכרגיל הספק שלי לגבי היכולות שלי והחשש מהניוון שלהן בגלל ההפסקה התבדה ומאד נהניתי להדריך. גם מההדרכה הפחות טובה בגלל שיבושים שונים לא התרגשתי והצלחתי בעזרת המרצה שהזמינה את ההדרכה וסטודנטית להפוך אותה לסבירה.

במילים אחרות אני מתחילה את היום והזמן עף לי ברמה שקשה לי לנתק את עצמי מהעבודה ואני אפילו קצת מחכה לחזור לעבודה. אני יודעת שזה צפוי לחלוף ההיי הזה של תחילת השנה ושיבואו גם ימים שאהיה סחוטה מרוב עייפות ועומס אבל נחמד שמשהו בחיים שלי חוזר לקצב מהיר.

בסופ"ש הזה קרה דבר. יום שלם עשיתי מרתון צפייה של האנטומיה של גריי וגם קראתי ספר מוצלח "ילד קוביות" של קית סטיוארט על אב לבן אוטיסט שמתקרב אליו בעזרת משחק המיינקרפט  והיו בו תובנות נהדרות על הורות וגם הרבה הומור.

שוקולד, צפייה בסדרה אהובה, התכרבלות בפוך וספר טוב. נראה לי שזה מאד שיפר לי את מצב הרוח והטעין אותי באנרגיות.וחוץ מזה מתה על הסתיו.

והיום כשסיימתי את יום העבודה יצאתי בתחושה שתפסתי את כל הכדורים שהיו באוויר ואפילו הספקתי לאסוף לנן חבילה.

אז לפעמים מרגישה טוב גם בתקופה הכאוטית הזאת של הקורונה. צריכה לזכור את זה.






פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...