קשר עם עצמי

יש דברים שמשתפרים בחיים כמו הפילאטיס. אמנם עדיין אפשר להגיד שאני עושה אותו תקופה קצרה יחסית אבל מתחילה להרגיש שהגוף שלי ואני מתקשרים יותר. אני מצליחה לעשות גם תרגילים יותר מאתגרים ומפעילה את הגוף. המורה מאד נחמדה אם כי עדיין לא נותנת לי תשומת לב כמו שהייתי רוצה אבל אני מצליחה לחיות עם זה ולפתח עצמאות מסוימת בנושא. כן יש פיקוח על מה שאני עושה כך שנראה לי שזה בסדר. חוץ מזה נחמד לראות שאני לא חסרת הקואורדינציה היחידה בעולם. אני שמחה שאני מצליחה להתמיד וחלק מזה נובע מהבחירה בחוג קרוב לבית.

נן השתפר משמעותית בלימודים. זה קצת מבאס כי זה אומר שבסוף הפיקוח ההורי מצדנו עובד אבל זה אומר שמשהו עובד נכון ושנן מתחיל לחוות הצלחות ואולי משהו מההבנה של הצורך להשקיע בלימודים יעבור אליו. כך או כך כולנו רואים את זה כתהליך. אתמול התכוננתי אתו לספרות. קראנו יחד סיפורים וקצת הנחיתי אותו למה לשים לב. היה מעניין לראות מה הם לומדים בספרות (סיפור מדכא על ניכור בין אב לבנו של יהושוע קנז וסיפור לא רע של צ'כוב על מפקח משטרה צבוע).

ראינו את Frozen 2 וזה היה מצד אחד נחמד לראות משהו כמשפחה אבל זה היה קצת יותר מדי מוסיקלי (תלונה משונה כשזה נוגע לז'אנר שהסרט משתייך אליו) אבל אסתטיקה נהדרת ועלילה פחות מוצלחת בהשוואה לראשון. רוב האולם היה מתבגרות רעשניות אבל בסרט עצמו נרגעו. נזכרתי כמה אני שמחה שאני לא מורה בתיכון.

בבלאק פריידי עצמו לא קניתי כלום ואני שמחה על כך. סידור הארון הוכיח לי שיש לי הרבה יותר ממספיק בגדים ושכדאי שאעבוד עם מה שיש לי ולא אעמיס יותר. בינתיים זה עובד טוב.

מצאתי את הפנקס בו הייתי כותבת מעין יומן אישי שנעלם לפני שנתיים וזה היה ממש משמח כי זה ממש  מתאים לרצון לתקשר עם עצמי.  היה כיף לקרוא אחורה ולראות שחלק ממה שהיה אישיו אצלי פעם היום כבר פחות. כתבתי קצת עם הקפה של הבוקר.

מאזינה לספר "ימי מעשה" של הדס גלעד שהוא מעין ממואר על התקופה של תחילת האמהות אבל לא רק. זה הרגיש כמו שיחת נפש עם חברה וההאזנה הוסיפה פה צבע לחוויה. ההקראה הייתה של המחברת והיא הייתה ממש טובה. קול קצת רגוע סטייל מדריכת יוגה אבל קשוב.

זה הספר השני שאני מאזינה לו במקום לקרוא. 

חברה לעבודה הביאה לכולנו עציצי רקפות. אחרי סוף השבוע הרקפות שלי נראו כמו אחרי ניסיון התאבדות למרות ששמתי להן קוביות קרח. הוצאתי אותן קצת לאוויר הפתוח בתקווה שיתאוששו.

צמח האוויר שקניתי לבית התייבש והוא סוג של אנדרטה לניסיון לא מוצלח שלי לפתח אצבעות ירוקות. 

חמש זו  השעה הממוצעת בה אני יוצאת מהעבודה אבל היא מספקת לי מראות יפים. כשאני מגיעה הביתה כבר חושך. 

תקופה

עכשיו אני קולטת כמה זמן לא כתבתי. מאד רוצה לחזור למשמעת הכתיבה של פעם בשבוע והאמת היא שניסיתי לכתוב כמה פוסטים  בתקופה האחרונה אלא שהניסיונות האלה נקטעו. הסתיו הפך בשנים האחרונות לתקופה מורכבת. לפני כמה שנים נפטרה המרצה שעבדתי איתה וזה היה עסק די דרמטי בגלל שזה קרה ביום בו הייתי אמורה להדריך בקורס שלה ואני בעצם הייתי הגורם לכך שיגלו אותה. כל שנה אני נזכרת בהדרכה שהעברתי בידיעה שהיא מתה כשהיה אסור לי להגיד  על כך לסטודנטים כי לא יצאה הודעה רשמית. זו הייתה גם נקודת גילוי של עוצמה פנימית שלא ידעתי שיש לי.

ובשבועות האחרונים חברים טובים שלנו מתמודדים עם ענייני בריאות שרודפים אותם בשנה ממש קשה והחבר שלנו היה בסכנת חיים וזה משהו כל כך קשה לעיכול . הוא יהיה בסדר אבל עדיין התחושה היא, מה זה היה לעזאזל וכמובן רוצים להיות שם בשבילם למרות המרחק היחסי ותובענות החיים.

העבודה שלי אינטנסיבית מאד ואני  קצת נהנית מהאקשן הזה אבל מגיעה לסוף השבוע עם אפס אנרגיות , מה שמאד לא הוגן כלפי נן וטוליו. אני לא מצליחה להיות בסביבה ודווקא עכשיו גם נן ממש צריך אותי. הוא התחיל להרכיב רסן וזה כואב מאד וגם עניין הלימודים עוד לא התאזן אם כי אני מנסה להעביר את זה לאחריות טוליו (כי כן צריך מבוגר אחראי בעסק) אבל לא מצליחה לגמרי לשחרר, מה גם שלטוליו יש את העומסים שלו.

אני עומדת לפחות שעתיים ביום בפקקים הלוך חזור וזה מחמיר.

במילים אחרות כולם צריכים אותי וגם הגוף שלי נוזף בי מעבר לסביר ויש לי כאבי גב. התחלתי פילאטיס לראשונה בחיי. השיעור הראשון היה די זוועה כי רובנו היינו מתחילים והמורה בעצמה הבינה בשלב מסוים שאני צריכה יותר תשומת לב מאחרים (הייתי לא מרוכזת, עם התחלה של סינוסיטיס וקואורדינציה לקויה בקיצור שום הוראה לא הייתה פשוטה לי) אבל לא יכלה לתת לי אותה. היא תנסה לשים אותי עם הרכב אחר של אנשים ואני מקווה שזה יהיה בסדר אבל הערכתי את המודעות שלה לבעיה.

עשינו סוף סוף את הפרידה מהבוסית הקודמת. זה היה ממש משונה כבר כי עברנו את תקופת ההסתגלות עם הבוסית החדשה.  אני אהבתי את הבוסית הקודמת אבל מרגישה שהחדשה מובילה  שינויים שהמקום צריך ואנחנו מתקשרות על אותו גל אז בסך הכול בשטח הזה המצב טוב.

חזרתי לצלם אחרי הפסקה ארוכה. הסתיו מספק מראות נהדרים.