יום ראשון, 1 באוגוסט 2021

asi es la vida

 

חמותי כבר בקטגוריה של חולה סופנית. אתמול היא קראה לנו להיפרד, היום היא כבר מעורפלת הכרה. נפגשנו עם אחות פליאטיבית שנתנה לנו הרבה מידע חשוב להמשך והיא נשארת זמינה (אני מלאת התפעלות מנשים שבוחרות במקצוע כל כך קשה ואינטנסיבי רגשית והיא הייתה מצויינת).

 

אתמול למעשה נפרדנו ממנה ואפילו הייתה מעין סעודה אחרונה. היא פנטזה בשבוע שעבר על כריך עם נקניקיה (צמחונית) מהסוג שאכלה בצ'ילה והצלחנו בדרך לא דרך להשיג אבוקדו. והיא אכלה את הכריך וביקשה גלידה. אכלה גם את הגלידה בתאווה גדולה. כולנו אכלנו איתה ואלה היו רגעי חסד מצחיקים עצובים. 


ואז שקעה.

 

דובר על שבועות עכשיו מדברים על ימים. אבל היא הספיקה לסגור קצוות וגם להיפרד מנן ואני כל כך שמחה שהספקנו. ממש פחדנו שלא נספיק.

 

ואז בערב אחי מתקשר להודיע שהוא וזוגתו התארסו. אחי בן 48.

 

תערובת מוזרה של חיים ושמחה ועצב ואני בטוחה שעוד הרבה מזה נכון לנו.

יום שלישי, 27 ביולי 2021

דברים שאני עושה בניסיון לעודד את עצמי

 נענית ספונטנית לחברה ללכת להופעה בזאפה של נורית גלרון. פעם ראשונה שלי בהופעה שכוללת ישיבה ליד שולחנות וריקוד בישיבה אבל הייתה שם מישהי שממש נהנתה שם והיה לי כיף להסתכל עליה.

קובעת עם מאמנת בחדר כושר ומיד אחרי שבנתה לי תכנית אימונים עושה את האימון הראשון.

אוכלת אבטיח עם גבינה בולגרית ונענע.

מתחילה ללכת בתכיפות לחדר הכושר כדי ליצור הרגל.

הולכת לאיבוד בתל אביב ומשנה באופן ספונטני את התכניות כך שיום תל אביב הפעם היה היכרות עם איזור שפחות הכרתי דרך הרגליים ובסוף פיתה עם כבד בשרונה מרקט אבל יצאתי מזה מסופקת ועייפה וגם עם צבע עור יפה מרוב החשיפה לשמש. 

על הדרך קניתי בשוק הכרמל כיסוי חדש לנייד עם קיווי.

למדתי לבקש קפה קר עם קצף חלב והרבה קרח וזה נפלא גם מבחינת המרקם (יש לי בעיה עם קפה קר שלא במרקם של הפוך ומצאתי את הדרך הלא מכבידה מדי. למזלי הבריסטות זורמים איתי). 

קובעת עם אימא שלי לארוחה לסושי, רק שתינו.

קובעת עם חברה לתערוכה של בצלאל.

קופה ראשית חזרה בפרקים ממש כיפיים.

כל זה לא תמיד מצליח ואני עדיין די עצובה/עצבנית על כל מיני דברים שנוגעים למציאות המשפחתית שלי ולענייני גבולות שלא תמיד מוצבים (אולי כי קשה להציב)  וכמובן יש הרבה דאגה וצער.

אבל אני מנסה לזכור שהחיים זה לא רק זה.

מקווה שאצליח.



asi es la vida

  חמותי כבר בקטגוריה של חולה סופנית. אתמול היא קראה לנו להיפרד, היום היא כבר מעורפלת הכרה. נפגשנו עם אחות פליאטיבית שנתנה לנו הרבה מידע חשוב...