יום שבת, 9 בינואר 2021

#שבוע 8

 

כנראה שדילגתי על שבוע, לא משנה...

בשבועיים האחרונים אני עובדת מהבית. רוב הצוות מגיע לעבודה אבל במקרה שלי לא היה צורך. הייתה הרבה עבודה, הרבה פגישות וגם הדרכות לכיתות ובנוסף טוליו הכניס את עצמו לבידוד בגלל מצב גבולי מה שאומר שבנוסף לעבודה הייתי צריכה לדאוג לאוכל ולמפלס הכלים (בדרך כלל זה טוליו) עמדתי במשימה אבל הספה שלנו שוברת גב.בסוף הוא יצא שלילי בבדיקה ובגלל הספק הוא יצא. זה היה עיתוי מתסכל במיוחד בגלל שאביו בשיקום אבל עברנו את זה ויצאנו בשלום.

גיליתי שאמילי בפריז זו סדרה ממש טובה לקיפול כביסה ולפנטז על פריז ובעיקר עזרה לי להימנע מחדשות וחסכה לי להתעצבן כל פעם מחדש ממופעי טמטום בלתי פוסקים.

לנן ולי הייתה שיחה טובה על יעדים בחו"ל והיה נחמד לפנטז שניסע יחד לפריז. אולי יקרה יום אחד אחרי שהעולם יתאפס על עצמו. בינתיים נחמד לי להישאר עם הדימוי הצבעוני והכיפי של פריז בלי הצדדים הפחות נחמדים של הבנה של 20 אחוז מהשפה וצפיפות בלתי נגמרת של תיירים.

בסופ"ש ניצלתי את זה שאני גרה ממש ליד שמורת טבע וטיילתי לבד עם המוסיקה והיה לי מעולה. חוץ מהיובש שעושה שמות בעור שלי מזג האוויר ממש כיפי.

כמו כן הספקתי לקרוא שני ספרים. ספר אחד "ברית עולם" של טיארי ג'ונס הוא ספר למועדון קריאה שהיה כל כך קריא שחיסלתי אותו בכמה שעות על הספה על זוג שחורים בארה"ב. היא נולדה למעמד הביניים והוא ממעמד נמוך מלואיזיאנה שרוצה להתקדם בחיים. הם נחשבים סיפור הצלחה ואז הוא מואשם בפשע שלא ביצע. היופי של הספר שהוא מצליח לעבור מהאישי לחברתי ולתאר מציאות מסוימת בלי להתלהם ולצאת מטיפני. הספר השני היה "בקרוב תתחילו להזיע" מאת שירה רייז משולם ובגללו לא ישנתי הרבה הלילה. הוא היה כתוב כל כך טוב שקצת הפתיע אותי לדעת שזה ספר ביכורים. הגיבורה של הספר היא  טיפוס דעתן בלי מחסומים שטובה בלקרוא אנשים ולייצר מהומות בכל מקום. תל אביבית בנשמתה שעוברת למושב בורגני כדי לנקום את נקמת חברה הטוב שהיה תושב המקום. הספר מצליח להיות קליל ולגעת בנושאים חשובים. אני קצת חוזרת על עצמי אבל לפחות לתקופה זו אלה שני מדדים חשובים ספר קליל אבל לא כזה שארגיש שבזבזתי עליו זמן.

שבירה יפה של מחסום קריאה.

קצת הלחיצה אותי המחשבה שנבלה כחודש כל היום יחד כשהכול מתערבב בית עבודה לימודים אבל עכשיו נראה לי שיש לזה הרבה יתרונות כשבראשם יקיצה טבעית, גמישות ויכולת לראות שקיעות ולקפוץ לירקן לקנות תותים וגם לטייל בטבע.

עוד לא התחסנתי. כולם סביבי מאד לחוצים להתחסן (אני מדברת על הצעירים. רוב המבוגרים במשפחתנו התחסנו) ואני כצעד סמלי הצטרפתי לקבוצת פייסבוק שמעבירה מידע על מקומות עם עודפי חיסונים. בינתיים לא הייתה שום הודעה מהקופה שלי אבל מצד שני אני לא בסכנה ויכולה לחכות.

בטיול שלי היום מצאתי פינה מושלמת עם ספסל גולמי. קצת חבויה מהשביל הראשי. בתכנית להגיע אליה עם ספר ולקרוא קצת. זה אולי מוזר אבל  אף פעם לא ניסיתי לקרוא בטבע.

 

והנה קצת תמונות.


זה ג'וני עציץ הבית. יש לו תספורת לא סימטרית או הגיונית אבל כיף לי שהוא מחייך אלי מהפינה


וזה הספסל המושלם שמצאתי בטיול שלי


הכלניות חזרו





יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

#שבוע 7

 #כל השבוע עבדתי מהבית . הפעם זה בא בתקופה טובה של הרבה עומס בעבודה והעבודה מהבית הייתה יותר נינוחה וזורמת. הייתה כמות משמעותית של עבודה כך שלא הרגשתי אבודה . למדתי לעשות מעברים ממצב  עבודה למצב בית לפתח את הגמישות הדרושה. כיף לקום ביקיצה טבעית וכיף שיש את הגמישות. אני אוהבת להרגיש שהצלחתי לקדם דברים ואנשים וזה עבד לא רע גם מהבית.

#כל קשישי המשפחה התחסנו  ויש בזה מן ההקלה. 

# הצלחתי למצוא פתרון אלגנטי לעייפות החומר בניהול מועדון הקריאה. הספר שהיינו אמורות לקרוא היה "מאה שנים של בדידות" רובנו לא הצליחו להתקדם עם הספר אז עשיתי פתרון אלגנטי של פגישת זום חברתית עם המלצות על ספרים סרטים וסדרות . שמחתי לראות שלחברות המועדון חשוב שהמועדון יימשך גם בזמן הקורונה. סיכמנו על יצירת רצף של ספרים קלילים יותר.

# יש לי ריח טוב במרפסת מפעמוני הגשם והצבעונים ששכחתי מהם לגמרי מתחילים לצאת. מזג האוויר היה מושלם לקפה במרפסת ולמדתי סוף סוף לעשות קפה טוב מהמכונה. 

#2020 מסתיימת ונראה שהשנה הבאה תהיה מאד מסקרנת . זו אמנם נקודת זמן קצת שרירותית אבל נראה שהעולם משתנה ואולי חלק מהקשיים יסתדרו. הלוואי שכך.

#יש לי תותים ממש טעימים במקרר.


#שבוע 8

  כנראה שדילגתי על שבוע, לא משנה... בשבועיים האחרונים אני עובדת מהבית. רוב הצוות מגיע לעבודה אבל במקרה שלי לא היה צורך. הייתה הרבה עבודה, ...