יום שני, 14 ביוני 2021

פוסט חזרה לכתיבה

 

אני לא זוכרת בעבר הפוגות כתיבה כאלה אבל כבר הרבה זמן מדגדג לי לחזור לכתוב. המציאות באופן מפתיע לא הפכה להיות קשה יותר במישור המשפחתי והאישי וחמותי בינתיים מחזיקה מעמד ואני מתרחקת ומרגישה אשמה על זה ובכלל אני מרגישה קצת בתוך בועה ומאד קשה לי ליצור מחדש את הקשרים המשפחתיים שלא נקרעו או משהו אלא סתם, כל אחד שוקע במקום שלו  ובמין שגרה. השגרה שלי כוללת לאחרונה המון פקקים בגלל כל מיני שריפות והמון תכניות שמשתבשות ורצון כללי לברוח מהשגרה שהוביל אותי ליריד שבוע הספר בתל אביב ולמעשה גם ליריד הפחות ממוסד בשכונת שפירא והרגשתי קצת כמו תרמילאית שנכנסת להרפתקה בתחנה המרכזית ה"חדשה"  כשניסיתי להבין היכן היציאה. בסוף יצאתי והלכתי בין מוסכים, עובדת זרה אפריקאית עם שמלה מהממת, חבורת גברים  שעמדה לה ודיברה ואיכשהו הצלחתי להתגבר על הרתיעה מהיותי הלבנה היחידה בסביבה והזכרתי לעצמי שאנשים ממוצא אתני שונה משלי לא חייבים להיתפס כאיום ואיכשהו זה עבד ולא פחדתי.

 

והיריד עצמו היה כמו קיבוץ קטן, קניתי רומן גרפי ששמעתי עליו לפני כמה חודשים וממש התלהבתי מזה שהיוצר שלו חתם לי עליו (הלך/יניב טורם), ולהאזין לשירה חפר מהוצאת לוקוס מדברת על ספרים זה היה עונג צרוף. הלוואי ולי תהיה כזו יכולת לדבר בהתלהבות על ספר. קניתי די הרבה בסוף ופגשתי חברה שהיא גם בעלת הוצאה וגם היוזמת של מועדון הקריאה שאני עדיין מנהלת ואח"כ גם הלכתי ליריד הממוסד וגם שם קניתי רומן גרפי בחתימת המחברת (קנאה טובה/תמר בלומנפלד)אבל קצת התעייפתי מהטירוף וההליכה המרובה והשיחות אז קראתי לזה יום.

 

אז זו הייתה שבירת שגרה מוצלחת. השגרה שלי כוללת גם הרבה שעות בעבודה בגלל אילוצים שונים שלא קשורים רק לעבודה ודי נשבר לי מהגעה מאוחרת הביתה.

 

איכשהו תמיד שבירת שגרה אצלי כוללת יום כיף בתל אביב. ביום כיף הקודם שהיה לא כל כך רחוק הייתי בתערוכת העיצוב של מוזיאון הארץ וגם הסתובבתי עד דלא ידע ואכלתי אוכל תאילנדי מהמם ואפילו שתיתי קפה עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן. בקרוב עוד יום כיף שמתחיל אמנם בנסיעת עבודה אבל מהצהריים אהיה חופשיה לנפשי. גם נן ביקש יום כיף איתי. זה קצת אחר כי אז כמדיניות אני זורמת עם הרצונות שלו. אבל זה גם נחמד שבן ה 15 שלי רוצה לבלות איתי.

 

בכלל אני פחות מתעדת את חיי וזה קצת עצוב כי אני מקבלת תזכורות מפייסבוק על חוויות קודמות וזה ממש מגניב להיזכר במיוחד במאי יוני שאז נסענו הרבה לחו"ל והרבה חוויות חברתיות.

 

ועכשיו ממשלה חדשה ואני מתרגשת כי אני רואה אנשים עם כוונות טובות לשפר את המציאות ולשנות אותה וזה סוג של הזדמנות. הלוואי ויצליחו.

 

נן התחסן חיסון ראשון וזה משמח למרות שהסביבה רואה צעד זה כחסר פואנטה אבל מבחינתי זה להוסיף קצת רוגע לחיים שלנו.

עליתי במשקל מאד והתחלתי להיות לא מרוצה מזה ולמצוא דרך לשפר קצת את המצב דרך הוספת תנועה לחיי ואכילת ארוחות מסודרות. קצת ירדתי אבל מניחה שאני צריכה לחשוב על עוד דרכים. לא רוצה להתעסק בזה יותר מדי ולא רוצה להרגיש בעונש אבל רוצה להרגיש נינוחה בבגדים שלי ועם המראה שלי.

 

חברה הציעה לי חצי ספונטני שנצא לפאב . שתיתי בירה שלא אהבתי אבל היה אוכל טעים והישיבה איתה הייתה כיפית ומרעננת. בנוסף מוזמנת למסיבת יום הולדת של חברה שהיא מסיבה די המונית אבל יש לה חברות וחברים מעניינים שחלקן גם שלי. וזה אומר הרבה שיחות עמידה והרבה אוכל טעים (שהאורחים מביאים ומגישים לעצמם) הקטע הוא שיטת בית פתוח וזה אולי פחות נוח אבל יש בזה גם משהו נחמד. גיליתי שאני עושה טירמיסו ממש טעים אז גם הפעם זה מה שאעשה.

מזמן לא קניתי מתנות יום הולדת.

 

תמכתי בהדסטרט  לספר של אחד מהלקוחות שלי אותו לא ראיתי מעולם ואני עובדת אתו כבר שבע שנים לפחות. הוא הפתיע והביא לי בעצמו את הספר עד הבית וזה היה קטע להתראות בפעם הראשונה.

 

 

 

פוסט חזרה לכתיבה קצת מפוזר אבל  נחמד לחזור.

יום שבת, 24 באפריל 2021

46

 בסוף היה לי יום הולדת שווה שכלל דייט עם טוליו לפני העבודה ומפגש חברות נפלא במסעדה באותו ערב למחרת בעבודה הפתיעו ופתחו שולחן לכבודי עם גבינות קרואסונים וירקות וזה היה ממש נחמד (הסתפחה למסיבה עובדת שיצאה לאחרונה לגמלאות וחוגגת יום אחרי כך שזה לא היה רק לכבודי ודווקא התאים לי כך). בנוסף חגגתי עם טוליו ונן בשישי בצהריים  בעוד בית קפה. שברתי את השיא השנתי של ביקורים בבית קפה בשלושה ימים.

הרגשתי את התחושה הנהדרת הזאת של להיות מוקפת באהבה וחברות טובות שאני משמעותית להן. הרגשתי כמה היה טוב שהצלחתי גם להשיג זמן זוגי עם טוליו (זה נדיר בזמנים אלו) ולנהל שיחה כיפית ונינוחה אתו. וכמובן יש גם שלל יום הולדת:

שרשרת יפהפייה

סט מגבות מפנק

שובר לחנות ספרים (יאיי!)

שני זוגות עגילים (אני קניתי)

עצית קטן בצורת שועל (כנ"ל)

מתלה מגניב לתכשיטים (כנ"ל)

(כן, אולי קצת הגזמתי)

וחוץ מזה מבשלת פוסט על 46 דברים שלמדתי ב 46 שנים אבל נראה לי שזה קצת יותר מדי דברים. והיי, אני לא כל כך חכמה. אבל אחד מהדברים שלמדתי זה לא להמעיט בערך עצמי אז אני חכמה יחסית לעצמי .

ואת היופי הזה אני רואה בדרך לעבודה. בקרוב הם לא יישרדו אבל עכשיו הם יפים.






פוסט חזרה לכתיבה

  אני לא זוכרת בעבר הפוגות כתיבה כאלה אבל כבר הרבה זמן מדגדג לי לחזור לכתוב. המציאות באופן מפתיע לא הפכה להיות קשה יותר במישור המשפחתי והאיש...