יום שבת, 24 בנובמבר 2018

אוויר לשבוע חדש


השתקפויות תמיד יוצרות אצלי תחושת הקסמות. היום נסענו לנמל תל אביב והיה שם הרבה מהקסם הזה.




אם הייתי יכולה, הייתי הולכת כל יום לים.

יום חמישי, 22 בנובמבר 2018

השבוע שהיה


השבוע הסתיים במהירות מוגזמת קצת .
היו לי כמה ימים מתישים מאד בעבודה אם כי רק מתישים בקטע פיזי. מבחינה נפשית היה נחמד לי להיות עסוקה  עם אנשים ותמיד נחמד לשבת עם סטודנטים עם נושאים מעניינים.
באחד הימים אפילו נעניתי להצעה של סטודנט וסטודנטים שאני מכירה הרבה זמן לשבת אתם לקפה של הבוקר (בכל יום רביעי אנחנו נפגשים בקפה הקבוע והם תמיד מציעים לי להצטרף. הם נחמדים ומעניינים וזה היה נחמד. הם ידידים שמגיעים מקיבוץ ללמוד בתכנית חינוך מבוגרים. פחות או יותר בגילי ומאד מעניין לדבר אתם.

בכלל שבוע של אנשים. מפגש המוני מאד במועדון הקריאה שלי והכי מצחיק וקצת מבאס שזה היה על ספר שהרבה ממש שנאו. אני אהבתי אותו ואני זו שבחרתי את הספר אבל היו כמה חברות שהביאו זווית מעניינת לדיון וגם דברים לזכותו של הספר. קצת הלכתי לאיבוד עם ההנחיה בגלל ההמוניות. קשה לי בקבוצות גדולות אבל החיים אינם תכנית כבקשתך ועד כה לא הצטערתי על אף חברה שהצטרפה.

יש לי חברה חדשה מהמועדון שהיא אישה חכמה ומדליקה וקבענו לצאת להליכות יחד. היום אנחנו מממשות את זה לראשונה וגם ניפגש אחר כך לקפה עם חברה שלישית מהמועדון. מחר אני נפגשת עם חברה שלישית כדי ללכת ליריד בגדים.

ומחכים לי המון ספרים לקרוא וגם שבת גשומה ומתכננת על תבשיל קדירה (לראשונה בחיי).
וגם בשבוע הבא המון דברים אבל עוד מעט חנוכה וזה כיף. ויהיה גם יום כיף מטעם העבודה שכולל צפייה בסרט רפסודיה בוהמית. מתה על "קווין". 


יום שני, 19 בנובמבר 2018

הדברים שאני אוהבת בתל אביב

לשמוע ביציאה מהרכבת מישהו ששר "ירושלים של זהב". אירוניה במיטבה.

הים שמציץ מפינות שונות בעיר וגם מזרים בריזה נעימה (השמש סינוורה אותי אז הים לא בפריים אבל תאמינו לי שהיה ים).


מזג אוויר מושלם.

מצאתי מקום קטנטן בדיזנגוף שמתמחה בקפה.שמו אוריג'ם (מקור בפורטוגלית) מקום ברזילאי עד כדי כך שהמלצרית והבריסטה לא דוברות עברית והמוסיקה ברקע כמובן ברזילאית. השורה התחתונה היא קפה מושלם. 


הגרפיטי שמציץ ממקומות העולב.



הפעם זו לא הייתה חרישה מושלמת כי הייתי בתל אביב בסדנה מקצועית אבל הספקתי בכמה שעות לקבל קצת התאווררות.

והצלחתי לעלות על אוטובוס (מיניבוס) למודיעין ברוטשילד. 

כרגיל טעם של עוד.

(ובסוף קניתי נעלי עקב לבר המצווה של האחיין שלי במודיעין. מה שהכי מופרך היה שקניתי נעלי עקב כי אני מלכת נעלי הנוחות אבל התחשק לי לנסות קורטוב של אלגנטיות). 

קיבלתי כוחות להמשיך את השבוע.


יום שבת, 17 בנובמבר 2018

חוזרת לכתוב


קצת נעלמתי לאחרונה ולא מסיבות דרמטיות במיוחד אלא מסוג של תהליך התנוונות שריר הכתיבה שקורה לי לעתים וגם תחושה שהחיים הם לפעמים קצת יותר מדי תובעניים אבל הבלוג הוא סוג של תבלין שעושה את החיי שלי לדבר יותר שמח אז  זו כשלעצמה סיבה מצויינת לחזור לכתיבה.

עייפות החומר זה ביטוי מעולה למשהו שאני מרגישה כבר הרבה זמן. החיים שלי מתנהלים כסוג של שגרה עם שבירות קטנות והנאות קטנות ומשמעותיות ויש בי קצת שלווה וקצת תחושה שחסר לי משהו ולא ברור לי מה.

אם לעשות רשימה יש לי הרבה דברים שעובדים על הספקטרום של סביר עד בסדר גמור בגדול. אני עושה גם דברים שאני אוהבת אפילו מקצועית וזה משהו שאני מוקירה אבל המינון לא בא לפי הזמנה ואז אני מייחלת לעשות דברים קצת פחות טוב ולהיות קצת פחות משמעותית לאנשים. מה שגם שמידת המקצועיות והיכולות שלי לא חופפות בשום צורה את תלוש המשכורת והייתי יכולה גם להיות גרועה לקבל את אותו תלוש (לא באמת הייתי יכולה להיות גרועה כי זה היה מאמלל אותי).
ההורות שלי מתפקדת לא רע במיוחד כשאני זורמת עם הילד שלי ומרשה לו דברים. בענייני הלימודים אני ממש גרועה ומנסה להפריד בין התפקוד הלימודי הגרוע שלו למה שאני מרגישה כלפיו כבן שלי.
בזוגיות אני אוהבת מאד את בן זוגי אבל גם קצת אטומה כלפיו לפעמים והוא כל כך משתדל להיטיב איתי וזה עצוב לי כשאני מפספסת.

אבל לא המצאתי פה שום דבר חדש. מבאס אותי שאנחנו לא יוצאים לטיולי שבת אבל לא מוצאת אנרגיות לארגן משהו כזה. ובסוף אני רוצה להסתגר עם עצמי.

המקום היחיד בו יש סוג של דרמות זה האבא הביולוגי שלי שחיי האהבה שלו והדיווח השבועי זה עסק שנע בין הגרוטסקי למדכא ואני מסתכלת בזה מהצד קצת משועשעת אבל בלי ציפיות, אני שמחה על כך שאני  פחות או יותר יודעת מה קורה איתו אבל בלי ציפיות ממנו ולו אין ציפיות ממני פרט לרבע שעה השבועית בה אני מקשיבה לו. סידור לא רע לשנינו.
הנפש שלי עייפה וצריכה הזנה.
נראה לי שסיכמתי את זה.

ובעונה הזאת יש שקיעות מטורפות. את זו קיבלתי היום מהמרפסת של החמים שלי.



פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...