יומני קורונה 6

(נראה שלמספור אין כל כך חשיבות אבל לא נורא)

יש משהו מנחם בידיעה שכל העולם סביבי מתנהל בהילוך איטי עוד לא הפנמתי את זה עד הסוף בפרט בכל מה שקשור לעבודה . היום נגמר החופש וחזרתי לעבוד מהבית ולהפתעתי הרגשתי שזה היה מאד אינטנסיבי לי ואחרי ארוחת צהריים יצאתי לסיאסטה המתבקשת אלא שהמציאות לא נתנה לי כי אחד השכנים מתקין פרגולה. אז שכבתי עם שירים ברזילאים ברקע ונחתי ואיכשהו אחה"צ חזרה לי האנרגיה וסיימתי את כל מה שהייתי צריכה לעשות כולל פגישת זום שהייתה אפקטיבית גם בזכות הסטודנטית שבחרה נושא מעניין והייתה ממוקדת ויעילה.

בשבוע הבא עושה הדרכה לכיתה שלמה בזום. התנסות חדשה בשבילי. למעשה שתי הדרכות ביום בשעות שונות.

הספקתי גם לשתול עוד כמה גרניומים כדי שישתלטו על מלבן הגינה של הבניין במקום שפע העשבים השוטים. לפטפט על גינון עם סבתי, לברך לשלום את השכנים שישבו בגינה לאכול ארוחת בוקר. פסטורליה לשמה.

לפני כמה ימים כשעוד לא עבדתי התמכרתי לסדרה בנטפליקס . אמנם סדרה דיסטופית שעוסקת בעולם בו 97 אחוזים חיים בעוני מנוול ומקבלים בגיל 20 את הזכות להתמודד על מקום באי בו יש תנאים מעולים. 3% מתקבלים בריאליטי המטורף של החיים. יש גם מחתרת שרוצה לפגוע בתהליך שמוכר אשליות ומשעבד רעיונית את כל התושבים לקראת הרגע שיתקבלו ויעברו לעולם המתוקן . כמובן האי לא כל כך מושלם כמו שנראה.

חיסלתי 3 עונות.

זו סדרה ברזילאית  עם שחקנים מעולים. כיף לגלות שלא שכחתי את כל הפורטוגזית שהייתה לי.

ברזיל לא מוזכרת בשום צורה אבל הסדרה כל כך ברזילאית במהות שלה ויש שם גם מוסיקה משגעת.

הקטע שאני מקשרת אליו פה הוא התהלוכה שעושים בני העשרים בדרך למבחני הקבלה. הוא קטע סוחף ודווקא הדיסוננסים בו יוצרים משהו אחר.

https://www.youtube.com/watch?v=zVrc1qeth-4&list=RDzVrc1qeth-4&start_radio=1