אני מרגישה חנוקה בבית ומצד שני כל יציאה מחוץ לבית גוזלת ממני המון
אנרגיה ואני מוטרדת מהירידה התלולה בכושר ובאנרגיות העשייה. בימי עבודה אני משתדלת
לעבוד אבל הם לא יוצאים לגמרי רצופים כי אני עובדת כשיש עבודה? מנסה גם לייצר לי
עבודה והתחלתי גם לכתוב בבלוג המקצועי שהמנהלת שלי פתחה כדי לייצר לנו עבודה
ועדיין קשה לי ליצור יום עבודה עם התחלה וסוף ודווקא זה גוזל ממני אנרגיות.
ומצד שני עובדת . גם טוליו עובד מהבית רוב הזמן ואנחנו מוצאים דרך
לעבוד יחד. כמו כן הוא נעשה טריטוריאלי מאד בנוגע למטבח ומצד אחד זה ממש כיף לבקש
ממנו משהו שמתחשק לי לאכול ומצד שני קצת מעצבן שזה אומר מבחינתו שאני מנועה מלבשל.
יש בי צורך אמיתי להיות עם עצמי והצורך הזה הולך וגובר ונן מבקש את חברתי
בתדירות גוברת והולכת. אני כבר די מחורפנת מהגיבושון המשפחתי הזה למען האמת.
לפני יומיים הלכתי במגבלות ה 500 מטר לקנות לחם מהמאפייה השווה ועל
הדרך קניתי מספריים נורמלים מחנות מכשירי הכתיבה שעבדה בצורה מאד חלקית . אני
מיודדת עם המוכרת עוד מהזמנים שהייתי קונה לנן צעצועים. היא מנסה כמו רוב החנויות
לבנות אתר לקניות ברשת כדי שתוכל להחזיק את העסק. שתינו התעצבנו יחד על פתיחת
איקאה.
בחזור השתמשתי במספריים. לקחתי כמה ייחורי גרניום לגינת הבניין.
הרגשתי קצת קרימינלית ואולי בימים כתיקונם הייתי מבקשת אבל לא רציתי ליצור
אינטראקציה חברתית מוגזמת. בכל מקרה לא התחזרתי מדי.
חוץ מזה התמכרתי לתותים. גיליתי שבתקופה זו הם ממש טעימים.
אני יודעת שהפוסט נשמע קצת חיובי אבל היום הייתי די מדוכדכת וחסרת
אנרגיות ומשום מה הרגשתי קצת רצון שתיגמר התקופה וקצת פחד. כנראה שאני צריכה
להכניס את עצמי לכושר ובאופן כללי לנסות להיות יותר בריאה כי התקופה הזאת לא טובה
לי מבחינה זו.