יומני קורונה 7

אני מרגישה חנוקה בבית ומצד שני כל יציאה מחוץ לבית גוזלת ממני המון אנרגיה ואני מוטרדת מהירידה התלולה בכושר ובאנרגיות העשייה. בימי עבודה אני משתדלת לעבוד אבל הם לא יוצאים לגמרי רצופים כי אני עובדת כשיש עבודה? מנסה גם לייצר לי עבודה והתחלתי גם לכתוב בבלוג המקצועי שהמנהלת שלי פתחה כדי לייצר לנו עבודה ועדיין קשה לי ליצור יום עבודה עם התחלה וסוף ודווקא זה גוזל ממני אנרגיות.

ומצד שני עובדת . גם טוליו עובד מהבית רוב הזמן ואנחנו מוצאים דרך לעבוד יחד. כמו כן הוא נעשה טריטוריאלי מאד בנוגע למטבח ומצד אחד זה ממש כיף לבקש ממנו משהו שמתחשק לי לאכול ומצד שני קצת מעצבן שזה אומר מבחינתו שאני מנועה מלבשל.

יש בי צורך אמיתי להיות עם עצמי והצורך הזה הולך וגובר ונן מבקש את חברתי בתדירות גוברת והולכת. אני כבר די מחורפנת מהגיבושון המשפחתי הזה למען האמת.

לפני יומיים הלכתי במגבלות ה 500 מטר לקנות לחם מהמאפייה השווה ועל הדרך קניתי מספריים נורמלים מחנות מכשירי הכתיבה שעבדה בצורה מאד חלקית . אני מיודדת עם המוכרת עוד מהזמנים שהייתי קונה לנן צעצועים. היא מנסה כמו רוב החנויות לבנות אתר לקניות ברשת כדי שתוכל להחזיק את העסק. שתינו התעצבנו יחד על פתיחת איקאה.

בחזור השתמשתי במספריים. לקחתי כמה ייחורי גרניום לגינת הבניין. הרגשתי קצת קרימינלית ואולי בימים כתיקונם הייתי מבקשת אבל לא רציתי ליצור אינטראקציה חברתית מוגזמת. בכל מקרה לא התחזרתי מדי.

חוץ מזה התמכרתי לתותים. גיליתי שבתקופה זו הם ממש טעימים.

אני יודעת שהפוסט נשמע קצת חיובי אבל היום הייתי די מדוכדכת וחסרת אנרגיות ומשום מה הרגשתי קצת רצון שתיגמר התקופה וקצת פחד. כנראה שאני צריכה להכניס את עצמי לכושר ובאופן כללי לנסות להיות יותר בריאה כי התקופה הזאת לא טובה לי מבחינה זו.

יום הולדת קורונה

יש אנשים שלא בקטע של לחגוג לעצמם יום הולדת. טוליו הוא כזה ולכן תמיד ציינו את יום הולדתו בקטן בעיקר בשבילי. אני נהיית סוג של מפלצומי ולא יעלה על הדעת שיום הולדתי יעבור בלי חגיגה. מסעדה, טיול ואולי צימר ולפעמים גם חו"ל.

והשנה היה ברור ששום דבר מזה לא הולך לקרות ואני אחגוג יותר בנוסח טוליו. להגברת העולב גיליתי שאני חוזרת לעבודה ביום עצמו (אני בין הבודדים שאושר להם לעבוד ובתקופה זו נדרשת הגעה אחת לשבוע לעבודה ואילוצים מסוימים גרמו לכך שהייתי צריכה להגיע).

החלטתי לקחת את זה בכיף ולקבל את זה.

היה לי יום הולדת נהדר. קיבלתי המון אהבה מכל הכיוונים. טלפונים, הודעות גם מחברים שלא ראיתי שנים.  וההורים החמודים שלי שלחו פרחים וחברה נהדרת אפתה לי עוגה והניחה אותה ליד הדלת. טוליו אפה לי פאי לימון מסובך ממתכון של ג'יימי אוליבר.

חגגנו חגיגה משפחתית קטנה וכיפית כשחזרתי מהעבודה.

הטבע כאילו יישר קו. הגעתי למכללה וראיתי פריחה עזה ומדהימה במקום ריק לגמרי וזה הרחיב לי את הלב.

יצאתי שמחה מאד ועייפה מיום הולדתי. צומי קיבלתי והרבה מזה. גם חגיגיות הייתה וגם עבודה הייתה ולמעשה לאור המציאות זו ברכה ענקית לעבוד (וגם טוליו קיבל אישור לעבוד מהבית אז בכלל התמזלנו).

וחוץ מזה עכשיו יש לי מסכות פנים יפות מבד.