יום שישי, 10 במאי 2019

כמה הרהורים של הזמן האחרון.


אנחנו כל הזמן מתעסקים באוכל וזה מתחיל להתיש אותי. אני מדמיינת את עצמי אוורירית ורוחנית וניזונה מתה צמחים וקצת סלט אבל בפועל מנוהלת ע"י אכילה ומשתגעת כשיש מגוון גדול של אוכל כי חייבת לטעום מהכול ולא יכלה לשאת החמצה.
גם כשאני לבד, אני חייבת את המתוק שלי ואת המלוח שלי ואת הפחמימה שלי ואני לא באמת מצליחה להבין מה זה אומר חייבת.

מאי יוני הם חודשים של טירוף. יש המון אירועים שוברי שגרה. כשהם מספיק רחוקים אני חושבת כמה כיף לצפות להם ובפועל זה התשה רק לחשוב על הגעה מאוחרת הביתה יום אחרי יום. טוליו בקרוב ייסע מטעם העבודה וזה אומר שאיאלץ להוריד הילוך וזה לא בהכרח דבר רע.

השורשים שלי התחילו לבצבץ. בדרך כלל אני ממש ממהרת להסתיר אותם בצבע כדי שלא יראו שאני מזדקנת או אולי כדי להסתיר את הזקנה ממני והפעם השתהיתי ורק כשטוליו ונן שמו לב לזה שלא צבעתי. ניסיתי לדמיין את עצמי נשארת לבנת שיער וחשבתי שזה יכול להיות ממש יפה אבל לא תואם לפרסונה שלי ולגיל האמיתי שלי. השיער שלי לא מסונכרן עם גיל 44 ולא בא לי שיראו אותי כקשישה.

סבתי הפסיקה לצבוע בסביבות גיל 44. אני נולדתי כשהייתה בת 44 וזה מטורף לחשוב שהייתי קיימת כשסבתי הייתה בגילי. אמי צובעת גם כיום בגיל 68 וזה נשמע לי משונה שהשיער שלי יהיה זקן יותר משלה.

וחוץ מזה התחלנו חוג בר מצווה. החוג כולל הורים ודווקא מעניין לי להקשיב למורה שמסתכל על התפילות שהכרתי בצורה אחרת ופתאום מה שהיה האוטומט הדתי שליווה את חיי כדתייה. אני עדיין לא משלה את עצמי שנן חווה את זה באותה צורה אבל הוא לא מתנגד וזה כבר הרבה בשבילי.

המרפסת נקייה וזה הזמן הזה בשנה שהשמיים ממש כחולים והאוויר נעים. ויש לי לואיזה חדשה בעציץ.

קיבלתי מתנה יפהפייה מסטודנטית ואתה פתק מרגש. הרגשתי את המחשבה הרבה שהשקיעה וההרגשה שכנראה שהיא הגיעה אלי ואני הגעתי אליה בזמן הנכון לשתינו . כיף לדעת שאת ממלאה תפקיד בחיי אנשים. 

 וזו דוגמה לשמיים  מהסוג שאני ממש אוהבת.


14 תגובות:

  1. לגבי השיער הלבן היו לי התלבטויות דומות בגילך, אולי קצת יותר, וגם עברתי תקופה של מלח-פלפל עד החתונה של הבן כשהבנתי שכמו שאמרת זה משדר משהו שאני לא בטוחה שאני רוצה לשדר. כלומר, כל זמן שזה בינך לבין עצמך אפשר להשלים עם זה, וסבבה, ואפילו יש בזה יופי. אבל המראה שלך, הבגדים, הפנים, התסרוקת, הם חלק מהתקשורת שלך עם העולם, וכשם שלא תלכי ערומה כי זה לא מקובל חברתית, כך צריך להתחשב גם שאנחנו חיים בתרבות שבה שיער לבן הוא חריג, ומשדר זיקנה ואפילו הזנחה. יודעת שיש נשים שנושאות את השיבה בגאון, אבל הן בדרך כלל יפהפיות אמיתיות, עם פנים מדהימים שיכולים לשאת הכל, וגם הן היו נראות טוב יותר לו צבעו את השיער. ותחזוקה של שיער לבן לא פחות מסובכת מצביעת שיער. מצד שני - אפשר לנסות. תמיד אפשר לחזור ולצבוע מחדש. כך אני עשיתי :/

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת שחלק מהרתיעה שלי נובעת מזה שהילד שלי עדיין צעיר. לא פגשתי הרבה נשים בגילי עם שיער לבן אבל כן פגשתי מבוגרות יותר שזה ממש יפה להן וגם מסונכרן עם הגיל. קולגה שלי החליטה להישאר לבנה ועכשיו זה ממש מהמם לה אבל היא מבוגרת ממני ב 20 שנה.

      מחק
  2. חייכתי כשקראתי את "אוורירית ורוחנית וניזונה מתה צמחים וקצת סלט". יש מישהו תחת השמש שתפריט כזה מספיק בשבילו?
    לא אומרת כלום על צביעת שיער :)

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל לך הלבן מתאים מאד. הוא מאד את ומשדר נינוחות. ואני באמת לא מכירה הרבה שמתקיימות מתפריט כזה.

      מחק
  3. לפני כשנה וחצי, בדיוק כשמלאו לי 40, התחילו לצוץ ביתר שאת השערות הלבנות, ולראשונה נאלצתי להתמודד עם השינוי הזה... הספר הציע לצבוע, אך בינתיים אני לא נוגעת בזה, משאירה כפי שזה, והמצב בינתיים סביר... אז מבינה את ההתלבטות. אני בעד מראה טבעי, וגם לדעתי כל הצבע הזה לשיער לא ממש בריא, אבל קל להגיד כשהמצב עוד "בקטנה", ולא בטוחה מה אעשה כשהשיער ילבין או יאפיר יותר...
    מבינה לגמרי את המיאוס מההתעסקות האינטנסיבית הזו באוכל. אחרי ימים שבהם אני אוכלת קצת יותר מהרגיל אני מרגישה כ"כ מלאה ובקושי מסוגלת לאכול, ואז אני אכן "ניזונה מתה צמחים קצת סלט" :-) כשאני אצל ההורים - אמא שלי כל הזמן לא מפסיקה להציע אוכל, כאילו זה מרכז הקיום. זה באמת מרכז הקיום בשבילה. זה היה פעם מרכז הקיום בשבילי, אך עם השנים למדתי שאוכל זה לא הכול, ולא התשובה לכל תחושה מטרידה או לשעמום ולרצון "להתעסק" במשהו ולמלא איזשהו חלל...
    אני גם מתענגת על מזג האוויר הנפלא בימים אלו, השמיים הכחולים והאוויר הצלול... ואני שמחה שעדיין קריר בלילות, לא סובלת את השילוב הקטלני של החום והלחות בקיץ הישראלי, קשה לי איתו...
    ממש מרגש לשמוע על השי והפתק מהסטודנטית - זה בכלל לא מובן מאליו, וזה יפה שהקשר ביניכן העשיר את שתיכן ותרם לכן.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה יפה שלא נכנסת לשעבוד הזה ויש כאלה שאצלן זה נראה ממש סבבה (אני התחלתי להלבין בגיל 28 ובקושי שמתי לב לזה כי אני צובעת מגיל צעיר). לגבי הצבע אני צובעת בצבע טבעי ללא אמוניה כי התדירות גבוהה וזה מצליח לשמר לי את השיער במצב סביר. ומכירה את העיסוק והחיבורים הרגשיים לאוכל. אני מאד סביב זה יותר ממה שהייתי רוצה.

      מחק
  4. התמונה מהממת וגם המחשבה על המתנה והפתק מהסטודנטית מחממת את הלב.
    אני השתעשעתי עם גוונים כבר בתחילת שנות השלושים שלי, כשלא היתה לי שום סיבה לצבוע, ואז בשנות עברתי לגוונים שונים של אדום (תפוז, חציל, בלונד קצת ג'ינג'י) נעה בין שיער קצוץ ל"קארה" לארוך....שלא להשתעמם. באיזשהו שלב דווקא סביב גיל חמישים נמאס לי והפסקתי לצבוע (כלומר צבעתי לשטני - הצבע הטבעי שלי - ואז הפסקתי לצבוע) וזה היה נהדר. עד ש-T התחיל להעיר לי שיש לי יותר ויותר שערות לבנות. לולא זה בא ממנו לא יודעת אם הייתי מזדרזת כבר לעשות עם זה משהו. התחלתי עם גוונים אבל נמאס לי ועברתי פשוט לצבע - דומה לטבעי שלי. לשמחתי יכולה לצבוע כל חמישה שבועות בערך, לפעמים יותר אפילו.
    מזג האוויר הזה מתאים לי בול, לא ממהרת להיכנס לחום והלחות (אצלנו יש עוד יותר מאשר אצלכם) של הקיץ

    השבמחק
    תשובות
    1. מחברתי שהפסיקה לצבוע שמעתי שבהתחלה הסביבה מתקשה לקבל את זה. לכן באמת כדאי להפסיק רק כשאת ממש שלמה עם זה ולא אכפת לך מה יגידו.כאמור עכשיו זה נראה נפלא אבל יש שלבי ביניים מעצבנים.

      מחק
    2. ואמפי היקרה. המון מזל טוב על הנכד החדש והמתוק. איכשהו עדיין אל פתרתי את בעיית הדיסקוס ולכן כאן.

      מחק
    3. תודה רבה ג'וליאנה יקרה, על הברכות. אשמח לעזור עם הדיסקוס אם תרשי לי. האם אינך יכולה להגיב דרך דיסקוס זה סוגיה אחת, ולשלב דיסקוס כאן באתר שלך זו סוגיה אחרת לגמרי. אצלי תמיד אפשר להגיב גם כאורח, כפי שהסברתי בפוסט הזה
      https://empiarti.blogspot.com/2016/05/blog-post_1.html

      אם את זקוקה לסיוע בהטמעת דיסקוס בבלוג שלך אני יכולה לנסות לעזור, כתבי לי ל-empiarti@gmail.com עם כל שאלה או בקשה....יום נפלא וחיבוק

      מחק
  5. תמונה ממש יפה! :)

    טוב לחזור ולקרוא פה.
    אני ממש לא טיפוס של אוכל. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מחכה לרגע שבו ייפסק העיסוק באוכל מצד הסובבים אותי. אני לא יודע למה אני לא אוהב לאכול.

    מזל טוב לנן. וואו, אני זוכר אותו כשהוא רק נולד... חלפו כל כך הרבה שנים... חחח.

    בני

    השבמחק
    תשובות
    1. היי בני, כיף לראות אותך פה. האמת היא שהתלונה שלי על אוכל היא די לא אופיינית (בתור אחת שאוהבת אוכל) אולי משהו ברוטיניות של העיסוק בזה שהקשה עלי. תודה על האיחולים לנן. בר המצווה יהיה באוגוסט.

      מחק
  6. עניין השיער הלבן מעניין. קל להגיד שפשוט תעשי מה שהכי נוח לך, אבל בימינו מאוד קשה לדעת מה באמת נוח לך. אני זוכרת שלפני שנה וחצי בערך ראיתי פתאום שערה לבנה על הראש. כל כך נלחצתי שתוך חצי שניה היא כבר נתלשה מהשורש. מאז לא צמחו עוד אבל ברור שיצמחו, ואז כבר לא אוכל לתלוש את כולן...

    ואוכל זה כיף. צריך רק לאכול מה שאוהבים ומתי שרוצים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכימה עם השורה התחתונה ומודה שיש פה חוסר עקביות מסוים מצדי עם השיער הלבן. כרגע אוהבת את זה על אחרות.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...