יום שבת, 15 בדצמבר 2018

טיול שבת לנחל חדרה

אחד היתרונות הגדולים של הכתיבה על דברים הוא שזה מנסח לי מה חסר לי וכך כשכתבתי לחברתי שמזמן לא יצאנו לטיול וכשהבנתי שמדובר בשבת שמשית גררתי את טוליו ונן לטיול שבת.
טוליו שיתף פעולה אבל לנן היה קשה לצאת מאיזור הנוחות שלו. הוא כבר לא הילד שבא איתנו לכל מקום אבל הכרחתי אותו ונראה שבסוף הוא נהנה.
נסענו לנחל חדרה, מקום שהייתי בו לפני שנים בטיול של העבודה. למעשה היינו בחוות חפציבה אבל זכרתי שאמרו לנו ששווה להגיע בעונת הנדידה ולראות את הציפורים אז זה היה הטריגר, חבל של סיפרו לנו שעונת הנדידה כנראה בסופה. ראינו רק ציפור מים שחורה שמיהרה להכניס את ראשה למים. טבלן? קורמורן? לא סגורים.
השהות בטבע עשתה לכולנו טוב. זה היה הזמן שלנו ביחד בעוד שבבית כל אחד בענייניו. זה היה טיול קליל ולא מסובך מדי. קצת בוצי אבל הבונוס היה הרבה ירוק, שמש נעימה ותפוז קצת חמוץ שקטפנו מהעץ כי מישהי שכחה להביא מים.
בכלל בסופ"ש הנוכחי הצלחתי להיפגש עם חברה לקפה, לישון הרבה אחר הצהריים ובכלל לנוח. כנראה שהייתי ממש זקוקה לזה.





נן החליט שלחתול קוראים חגי. הוא היה שמח לאמץ אותו אבל מדובר בחתול מתנשא שהוא כנראה חלק מהמקום.

יש ילדים שכל בול עץ הוא הזדמנות להפגין את שיווי המשקל המדהים שלהם.

4 תגובות:

  1. איזה טיול נהדר בסופ"ש שמשי. בגיל הזה כבר קשה לגרום לילדים להצטרף ויפה שהצלחתם וכיף שבסוף הוא גם נהנה

    השבמחק
    תשובות
    1. היה קשה כי לנן יש גם גישה שאם משהו לא מוכר לו הוא מראש לא רוצה. בסוף גם הוא נהנה. משתדלת כמה שיותר לגרום לו לנסות דברים חדשים.

      מחק
  2. אהבתי את התמונה של חגי, החתול המתנשא, כולל הכיתוב :)

    השבמחק
    תשובות
    1. המצאה של נן בגלל ילד מהקפוארה שהוא ג'ינג'י וקוראים לו חגי.היה משעשע.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...