יום חמישי, 27 ביוני 2019

לונדון


חזרנו מלונדון ואני גאה בעצמי על הטיול הזה. הרגשתי שם שאני סוף סוף נושמת.
הטיול לא היה בשבילי ובאמת ניסיתי להתאים אותו לנן ולא הכול היה מושלם אבל התמונות יפות ואני מקווה שבסוף יישארו הזיכרונות היפים ממנו .
לטייל בחו"ל ולהיות כל הזמן יחד ולדעת להכיל את הרצונות והתסכולים ולהוביל למקומות המהנים לונדולנסות להעביר את הרגעים הקשים.
ופה אני מביאה את הרגעים המשמחים שלי מהטיול הזה.
אוויר צלול והרבה ירוק שתוקף אותך מרגע היציאה מתחנת התחתית.
בכל נקודה ברחוב שומעים מגוון שפות ורואים מגוון עצום של לאומים. סוג של נקודת מפגש בין לאומית.
שיחה מגניבה עם בחור פלסטיני בריטי , מעצב תיקים שממש משקף את לונדון , הוא שמע עברית ויזם שיחה. יש לו גם יהודים ונוצרים במשפחה והוא  אדם סקרן עם סיפור משפחתי מעניין. הוא כל הזמן חזר על המקריות בחייו שהובילה אותו להיוולד, סבו שהיה קרוב מאד לפיצוץ במלון המלך דוד, אביו שמכר מנות דם כדי להמשיך בטיול וכך פגש את אמו. בקיצור שיחה של קרוב לשעה ובסוף לא קניתי תיק אבל נפרדנו כידידים.
שיחה כיפית  בטיוב עם ספרדייה שחיה שנים בלונדון ומשום מה החליטה לפתוח איתי בשיחה.
בכלל נהניתי מאד מהנסיעות בטיוב בעיקר מבהייה במגוון העצום של הטיפוסים כולל הבחור שמדבר לעצמו ובחורה מלאת סטייל שהוציאה מחברת וכתבה. רציתי להיות היא.
יום אחד חם ולח הטיוב הפסיק  לעבוד וזה היה מבאס כי דווקא באותו זמן היינו אמורים להגיע למקום אחר אז עלינו על אוטובוס ושם בתוך החום והלחות עמד לידי ג'נטלמן שחור עם חליפת שלושה חלקים ומטפחת וכל הצפיפות והחום לא הזיזו לו.
נסענו פעם נוספת באוטובוס ושם ישבנו בקומה השנייה בשורה הראשונה והרגשנו מלכי העולם.
נן הביא איתו קובייה הונגרית והפך לאטרקציה של התחתית  שמתי לב איך אנשים בוהים בו בהתפעלות מזווית העין.
המבטא שלי די נורא אבל הבנתי בשלב מסוים שלרבים מבני שיחי יש מבטא בולט לא פחות. היו לא מעט נותני שירות דוברי ספרדית והייתי צריכה להזכיר לעצמי שאני בלונדון. היה לי גם קושי מתוך הרגל לחשוב על המילה באנגלית ולא בספרדית.
וחוץ מזה שנות ה80 וה 90 עדיין שולטות במוסיקת הרקע בכל מקום וזה היה קטע לשמוע שירים שלא שמעתי עשרים שנה ויותר.
לונדון הייתה מאד אחרת  וגם אני הייתי אחרת כשחוויתי אותה לראשונה בגיל 17. החו"ל הראשון שלי. היא יותר בינלאומית אם כי לדעתי המציאות הכללית הופכת להיות יותר רב תרבותית. ומשהו ברב תרבותיות הזה נראה לי כל כך רגוע ונורמלי גם אם אולי אני טועה או רואה רק חלק מהתמונה. הגבולות בין תיירים לתושבים הפכו למטושטשים יותר. המטבחים בין לאומיים עם מגוון מתסכל ביותר.
הבטחתי לעצמי שאחזור ללונדון, אולי לבד ואולי עם חברה.

















10 תגובות:

  1. איזה יופי. ואהבתי את התובנה המעניינת הזאת:
    "הגבולות בין תיירים לתושבים הפכו למטושטשים יותר".

    השבמחק
    תשובות
    1. כיף שאהבת. אני מניחה שלו הייתי חיה שם הייתי חווה אחרת את העיק ואולי הצפיפות הייתה מפריעה לי. כתיירת זה היה נחמד לי.

      מחק
  2. איזה יופי, ממש נהניתי לקרוא, ושמחה שנהניתם ושהיו לך שלל חוויות מיוחדות, והשיחות האלו עם אנשים טובים ומעניינים באמצע הדרך הן חלק ממה שעושה טיול למיוחד ובעל ערך מוסף.
    בעבר הרגשתי הרבה פעמים תסכול מהעובדה שנראה שאחרים תמיד נהנים יותר מהטיולים שלהם ומדווחים על חוויה עילאית ומושלמת, ואילו אני תמיד מרגישה מאותגרת בטיולים, עם קשיים ודברים שלא מסתדרים, לצד הדברים שמסתדרים ומהנים. עד שהבנתי שהרבה אנשים פשוט מייפים את החוויה. מספרים רק על הדברים החיוביים ולפעמים אף מעצימים אותם, ומצניעים/מעלימים את הקטעים השליליים או הפחות טובים/מסתדרים. אצלי יש נטייה אחרת - להעצים את השלילי :-), וגם את זה לאט לאט שיפרתי עם השנים.
    אז מצא חן בעיניי שציינת שלא הכול היה מושלם, כי יש בזה משהו מציאותי, כן ואמיתי.
    אני מתגעגעת לאנגליה, אם כי לא בטוחה שלאנגליה של היום. כן, מניחה שהרב-תרבותיות עשויה להיות מעניינת עבור חלק מהאנשים, אך אני רואה איך אנגליה של פעם נמחקת, ובהיותי אנגלופילית ובעלת זכרונות ילדות מאנגליה, זה קצת רומס לי את הנוסטלגיה הרומנטית. אבל כל העולם משתנה, ככה זה... לי קשה עם הכיבוש המוסלמי המתהווה של אירופה, הרי כשאני באירופה אני רוצה לברוח מהמזרח התיכון אל הוויה אירופאית קסומה, והנה המזרח התיכון מחכה לי גם שם :-(
    זמן רב לא הייתי בבריטניה, לדעתי טיילנו שם ב-2010 או 2009.
    בכל אופן, זה בטח עדיין נפלא ומהנה לטייל שם, עם הנופים והמבנים היפים, המרחב הציבורי הנעים, המנטליות המנומסת והתרבות העשירה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מבינה על מה את מדברת. האנגליות הישנה והטובה הפכה להיות הדבר האקזוטי והפחות יומיומי. כזה שמשווקים כמו הטרנד של תה מנחה לתיירים (לא היינו, לצערי).
      ולגבי הטיולים דווקא לאחר שפתחתי את זה אני שומעת גם על הרגעים המתסכלים של הטיולים ותמיד יש כאלה. אני מקווה שהזיכרון הסופי יהיה שמח ומחויך. עדיין הרגשתי הוויה אירופאית קסומה. אולי בזכות מזג האוויר המפנק והכל כך שנה מפה וכל הירוק מסביב. ועדיין יש אדיבות וסדר שאין פה. במדרגות הנעות כולם עומדים מימין ופה בלגן טוטלי. אנשים לא ידחפו בתור לרכבת ולא משנה כמה עמוסה תהיה וכשהילד שלך עושה פדיחה אז לא יעירו מיד אלא יחכו ואז ייגשו בדיסקרטיות לבעלי ל"שיחת הבהרה". זה מהמם בעיני.

      מחק
  3. אני חזרתי אתמול מלונדון, וקצת ביכיתי את העובדה שלונדון הפכה למרמס לתיירים. הבריטיש מיוזיאום נכבש על ידי עדרי יפניות (היו גם יפנים, אבל בתור בשירותי הנשים היו בערך 20 נשים יפניות), אולי כי התערוכה הנוכחית שלהם היא על מנגה. ביכיתי את העובדה שמרבית חנויות הספרים נעלמו ובמקומם צצו מסעדות איטלקיות מפיצריות ומעלה.
    אני כן מבינה את היופי שראית במגוון האנושי. זה אכן כך. וכיף לך שפצחת בשיחה עם אנשים וקיבלת הצצה לסיפורי החיים שלהם. אלה הם באמת המפגשים המרתקים האקראיים הכי מהנים שיש.

    השבמחק
  4. תמיד יש ים יפנים ויפניות בכל אתר תיירותי נחשב. היינו בבריטיש ולצערי לא הספקנו את תערוכת המנגה. לגבי חנויות הספרים את צודקת. ראיתי אחת ראויה לשמה בטרפלגר וזהו בערך. אני חושבת שבכל העולם עם המעבר למסחר הדיגיטלי יש פחות חנויות ספרים (וגם פחות חנויות צעצועים). אשמח לשמוע עוד על החוויות שלך.

    השבמחק
  5. טוב שנסעת וטוב שניסית להתאים את החופשה לנן - ובהחלט כדאי שתחזרי לשם עם חברה. אבל כן, לונדון היא לא מה שהיתה. עדיין מתה עליה, עדיין נהנית בכל פעם שאני שם, אבל ערה מאד לשינויים שהיא עברה מאז שהייתי שם לראשונה (1972) ועד היום. לא יודעת אם זה רע או טוב. אז היו מסתובבים בעיר ובטיוב אנגלים לבנים עם חליפות וכובע ומקל.....והיום זה באמת בינלאומי שכזה. ואולי זה טוב......

    השבמחק
    תשובות
    1. היום מסתובבים בטיוב אנגלים שחורים עם חליפות וכובע ומקל... המגוון האנושי אדיר וזה קסם להסתכל סביב.

      מחק
  6. גם אני אהבתי את "הגבולות בין התיירים...." אצלנו פה כרגע הגבולות בין האנשים מאוד מחודדים:-(
    אני אמורה להיות בלונדון לקראת סוף החודש אחרי הרבה שנים ובמסגרת אחרת לגמרי, מעניין איזה רושם תשאיר בי הפעם (בפעם הקודמת - לא נגעה בי..)
    שבת ברוכה

    השבמחק
    תשובות
    1. מקווה שיהיה לך כיף. זה שונה כאשר מבקרים בלונדון במסגרת טיול או במסגרת אחרת.
      שבת ברוכה

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...