אמנם
בהתחלה היה בי צד שבנה על המון זמן בבית שיכלול השלמות קריאה וסדרות אבל בסוף ממש
שמחתי שהוחלט שנמשיך לעבוד. בסוף השבוע הרגשתי שבבית המתח מחלחל אלי. אולי כי
הרגשתי את כובד האחריות בשמירה על בריאותי
ובריאות משפחתי ואת הדאגות.
כשחברתי
הציעה לי לעשות טיול בגשם ביער בן שמן לא התלהבתי בלשון המעטה אבל לשמחתי היא
הצליחה לשכנע אותי. עשינו טיול בוץ ראינו פריחה מדהימה וגם את נזקי הסופה שהייתה
יום קודם שגרמה לי לתחושת סוף העולם.
כמו כן
עשינו את הטעות של ללכת לסופר. המון אנשים עם עגלות עמוסות. ומצד שני כולם היו כל
כך נחמדים אחד לשני. אישה אחת הצביעה על זוג מחובק ואמרה איזה יופי שהרומנטיקה
נשארת.
היום
הגענו לעבודה ועשינו ישיבת צוות מאולתרת ומצחיקה במרחקים אחת מהשנייה ומול חלון
פתוח. לא הגיעו הרבה אנשים אבל כולם היו נחמדים ואסירי תודה שאנחנו עובדים וגם
אמרו לנו לשמור על עצמנו.
אפילו
קיבלתי מסכה מקוראת נדיבה (אין להשיג מסכות בשום מקום כיום).
בתקופה
בה גם חופש התנועה לא מובן מאליו אני ממש שמחה על זה שאנחנו מצליחים לסחוב גם
כך.
יפה שאתם עובדים. וכיף גדול שטיילת בגשם בסופ"ש. התמונות נהדרות. זו את מאחורי המסיכה?
השבמחקבאמת לא הבנתי מה ההנחיות לגבי מסיכות - הן חד פעמיות? רב פעמיות?
אכן אני. המסכה נקרעה אחרי 2 דקות וממה שהבנתי לא נותנת הגנה ממשית. אז גם אני נטולת מסכה.
מחקיש לך מסכה! את כמעט יחידת-סגולה:)
השבמחקאותנו העבירו לעבודה מהבית. זה לא כיף גדול, אבל זה מה שיש.
אתם מאותגרים מאד עם נושא הלמידה מרחוק. לפחות עבודה. עכשיו אני בחופש על חשבון ימי החופשה שלי.
מחקכמו תמיד, התמונות שאת מעלה יפהפיות, הלוואי ואצליח להגיע לרמת האיכות שלהן. חבריי המבוגרים [ מעל 70 ] ואף אני ובת זוגי בבידוד. חלקם מרצון וחלקם בלית ברירה.
השבמחקתשמרו על עצמכם. זה הדבר הנכון לעשות בפרט אם אתם בקבוצה פגיעה. ובכל זאת זה קשה לאורך זמן.
מחק