יום שלישי, 9 בפברואר 2021

מחשבה על התנהגות דתית בעקבות הקורונה

 


אנחנו כמעט כבר שנה בקורונה ואני מוצאת מקבילות התנהגותיות בין חברות דתיות לקורונה.כמובן שכאן אנחנו מדברים על סמכויות מדעיות ולא סמכויות הלכתיות אבל גם הרבה למידה, ניסוי וטעיה והתבססות על תיאוריות שונות

יש את הגישה המיינסטרימית  שאומרת צריך להתנהג בצורה מסוימת, לשמור על ריחוק חברתי, לעטות מסכות ומי שיכול להתחסן שיתחסן וכמובן לציית להוראות כי יש בהם היגיון. אבל גם כאן כמו ההסתכלות על ההלכה יש פרשנויות שונות למושגים כמו התקהלות, איזה סוג מסיכה. יש מהדרין שלא יצאו מהבית ואם יצאו יעטו שתי מסכות ויש את הרפורמים/מסורתיים שימלאו חלק מההוראות אבל לא בהקפדה יתרה ויש את האפיקורסיים/מכחישי קורונה/אגואיסטים שהחיים הנורמליים שלהם חשובים יותר מאשר שמירה על חייהם של אחרים  שיגידו שהכול קונספירציה ולא ימלאו אחרי שום הנחיה. ויקוממו עליהם רבים שכן הם מעכבים את בוא המשיח שיגאל אותנו מהסיוט הזה.

ברור לי שזו הקבלה קצת מעצבנת ומקוממת אבל חשבתי על זה שאנחנו מתעצבנים על החרדים  שממשיכים כרגיל ומצפצפים על ההנחיות ומתנגדי החיסונים ומסרבים להכיל אותם כי הם מעכבים את בוא המשיח שלנו- הכחדת נגיף הקורונה וחזרה לשגרה נורמלית.

 והכעס הוא כעס דומה במיוחד כשמסתכלים על ציבור שלם ולא ברזולוציות של פרטים, שם אפשר למצוא יותר כבוד והתחשבות. גם הכעס שלנו הוא סוג של זעם קדוש.

כן, גם לי יש את הזעם הקדוש הזה אבל באופן מוזר אני מבינה משהו שלא הבנתי בעבר על התפיסה החרדית שאורח חייהם הוא זה שמחזיק את העולם וכל מי שמפריע להם בזה מעכב את הגאולה. הם בדיוק עושים את אותו הדבר כי הם לא מאמינים במדע.

*הם= החרדים שחושבים שקיום אורח חייהם חשוב יותר משמירה על חייהם של אנשים והם מוכנים להקריב את עצמם ואת סביבתם וגם אותנו על מזבח התפיסה הזאת. יש גם חרדים שחושבים אחרת ולא עליהם אני מדברת.

6 תגובות:

  1. "ש גם חרדים שחושבים אחרת ולא עליהם אני מדברת"
    אני חושבת שהמשפט הוא הפוך - יש חרדים שנוהגים על פי מה שכתבת בפוסט.
    רוב החרדים לא עיוורים וגם לא חושבים שכדור הארץ שטוח. החרדים, ברובם, מאמינים במדע, עובדים, משלמים מיסים ובמקביל (!!!) מאמינים באלוהים ובמצוות פרו ורבו ותתרבו כמה שיותר. זה לא סותר.
    יש גם חרדים שלא מאמינים במדע, שילכו לרב באם הם יחלו ובכללי מצפצפים על כל מה שנאמר שלא על ידי הרב שלהם. הם מיעוט והמיעוט הזה מצליח להפחיד\להכעיס את רוב המגזר החרדי.
    בכלל, השיח המכליל של חילונים\חרדים, שמאלנים\ימנים אשכנזים\ספרדים או כל הכללה גסה ומקטרגת פשוט גורם לפיצול ואי הכרה של האחר. וחבל

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוסט היה ניסיון להדגים דפוס מחשבה מסוים על מציאות מסוימת ולהראות שגם המגזרים אחרים יש את אלה שמחמירים ונתקפים זעם קדוש על אלה שלא נוהגים כמותם. לא בטוחה שזה עבר. אני ממש לא שונאת חרדים ומכירה חרדים שפוים. אבל ההלוויות האלה לא מורכבות ממיעוט. אי אפשר לקרוא לקבוצה של מאות אלפים מיעוט. לבי על החרדים שחיים איתם ונאלצים לספוג את התוצאות של זה מכל הכיוונים כולל מהכיוון הבריאותי. יש בעיית הנהגה קשה גם אצלם וכולנו משלמים את המחיר על זה (וגם על זלזול פושע בהנחיות במגזרים אחרים).

      מחק
  2. הזעם הקדוש היחיד שיש לי הוא כלפי ההנהגה והפונקציונרים שמנהלים את המשבר. אני לא יכולה להשלים עם סגנון ההפחדה שלהם. אני זוכרת שעברנו מספיק משברים בארץ הזאת, חלקם משברים מאוד קשים - והשיטה אף פעם לא הייתה להפחיד אנשים, להפך: ניסו להרגיע.

    הפחד עושה לאנשים דברים איומים. הוא מוציא מהם רוע ושנאה. אפשר לראות את זה למשל ביחס לחיסונים: מכחישי חיסונים תמיד היו. צריך להתמודד עם זה, ובחלקו אף להשלים עם זה. אבל מי שלא מתחסנים הם לא בהכרח מכחישי חיסונים: הם פשוט מלאי חששות מפני הלא נודע. אפשר להבין את זה. אפשר לנסות לעזור להם. אבל לתקוף אותם, לכנות אותם בשמות ולחפש דרכים לאלץ אותם - זאת השיטה הכי גרועה.

    בעניין החרדים - קשה לי להזדהות עם דרך חייהם, אבל אני בטוחה שהם לא מקשה אחת, ושרבים מהם - אולי רובם - ממלאים את ההנחיות לא פחות מן הציבור החילוני. ואני מבינה את היחס שלהם לחינוך: בשבילם לא ללמוד ולא ללמד הוא גזירה שאי אפשר לעמוד בה. גם בתחוםפהזה הם היו מוכנים להתפשר בהרבה, אבל כשאוסרים עליהם הכול, הם מתמרדים.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה העיקרית היא ההנהגה שלא פועלת בענייניות ובשקיפות ויוצרת בעיות קשות ובעיקר חוסר אמון מצד הציבור וגם פחות שיתוף פעולהץ הקורונה הציפה את הבעיות שהיו גם קודם אבל קיבלו ממדים אחרים. החרדים אכן לא מקשה אחת ואני גם יכולה יותר להבין את פתיחת תלמודי התורה למרות הסיכון בגלל שאין להם מספיק חלופות ותנאים ללמידה מרחוק אבל עניין ההלוויות לא מציג פה מיעוט , לא קשור להלכה ולא הכרחי בשום צורה והכמות של האנשים שם מראה שלא מדובר במיעוט קטן וזניח אלא בסכנה גדולה ולא רק למגזר שלהם אלא לכולנו. חוסר היכולת של ההנהגה שלהם ושל כלל המדינה להתמודד עם זה מרתיח. ולגבי החיסונים אני מבינה את החשש , חושבת שזה בכל זאת צריך להישאר בתחום ההחלטה האישית אבל כן חושבת שהסברה יכולה לעזור בחלק מהמקרים. זה סיכון אבל גם לא להתחסן זה סיכון והם צריכים להבין איזה סיכון הם בוחרים לקחת.

      מחק
  3. זו מחשבה מעניינת ללא ספק. אני חושבת שאני יכולה להבין את מי שמאמין בכל ליבו שלימוד תורה ושמירת מצוות זה ה-דבר שיציל את העולם (או את היהודים) והם לא מצליחים להבין ולקבל את העובדה שאחרים מתעלמים מזה ומנהלים אורח חיים אחר לגמרי.
    אני מעולם לא התיימרתי לחשוב שדרך החיים שלי היא הדרך הנכונה. אני לגמרי בעד 'חייה ותן לחיות'. הבעייה שלי היא עם אנשים שלא מצליחים להפנים את החלק של 'תן לחיות'.
    אז תעשו מה שבא לכם ותחיו עם זה בשלום כל עוד זה לא מזיק לאחרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני מאנשי החייה ותן לחיות אבל גיליתי שיש לי מקומות בהם אני מתקשה ליישם את זה. כל נושא המזיק לאחרים כנראה נתון לפרשנות רחבה. אני מאמינה שאלה שמתנהלים בניגוד להנחיות לא חושבים שזה מזיק לאחרים או ממעיטים בחומרת הנזק. ברור לי שזו לא כוונתם. ועדיין זה מרגיז ממש. מצד שני עייפתי מלהתרגז.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

עבודה מהמשרד

  פחות או יותר חזרתי לעבוד מהמשרד לשמחתו של נן שמקבל את הבית לעצמו. למעשה גם לי נוח יותר ויעיל יותר ובעיקר התגעגעתי למחשב עם המסך הענק ולכיס...