 |
| הרוח הייתה מטרפת וחשבתי שיתרסק לי קישוט חג מולד על הראש |
שמרתי אמונים לרופא
השיניים שלי בירושלים שהוא אדם חביב מאד וגם עובד מאד עדין. החיסרון היחיד שלו הוא
שהוא לא מפסיק להשוויץ בנכדו המחונן אבל עם זה אני יכולה לחיות. אני שמחה שהצלחתי
לדחוף לשבוע העמוס גם בדיקה שגרתית שבגדול אומרת שצריך שיננית ולא יותר. זה זימן
לי טיול ערב בירושלים הקפואה (השמועות אומרות שהיו 2 מעלות ואני מאמינה).
הטיול כלל קרואסון מדהים עם קרמל בקפה
קדוש, גרביים מגניבים אצל לילך (תמיד אני מבקרת אצלה אחרי רופא השיניים. הוא ממוקם
ממש במרכז העיר) ואפילו מפגני אורות של עיריית ירושלים כך שיצאתי תיירת לרגע.
 |
| אם תשתה קולה תהיה בודהה או משהו כזה. צולם על אחד העמודים בבניין של הרופא שלי. |
כמו כן השבוע עשיתי מעשה
טירוף ועבדתי 11 שעות. הייתה לזה מטרה טובה, להשלים שעות חסרות ומה שהיה נחמד זה
שזה היה יום מאד יעיל (השעות הכי טובות שלי הן שעות הערב) ושחסרוני לא הורגש בבית
בזכות חוג קפוארה שתופס את רוב שעות הערב של נן. הוא מאד אוהב את החוג ולכן מגיע
גם לפני הזמן להתאמן ולעזור עם קבוצת הצעירים וזה אומר שהוא הרבה פעמים מתחיל ב 18
ומסיים ב 21.
.
היה לנו בעבודה
הפנינג ספרות ילדים שעסק השנה בשירה לילדים. האירוע הוא לזכר מדריכה פדגוגית
שנפטרה מאירוע מוחי. בשנתי הראשונה בעבודה עבדתי איתה ותוך זמן קצר היא קיבלה את
האירוע המוחי ובסוף קיבלתי את התפקיד שלה. היא הייתה אישה מקסימה ונעימה מאד ואני
זוכרת כמה זה היה נורא וטראומטי. השנה היה מופע נהדר של השחקנית נועה רוזן גולדברג
שעסק במרים ילן שטקליס והמופע הזה גרם לי להבין עד כמה שירי ילדים יכולים לגעת
במקום עמוק בנפש של מבוגרים כי יש בהם את התמצית של הרגש. היא עשתה ביצוע בלוזי
לשיר "מיכאל" שממש העביר את התחושה של הציפייה והאכזבה הגדולה.
השבוע העביר לי את
התחושה שאינטנסיביות זה לא דבר כל כך נורא כשמשולבים בשבוע דברים שאוהבים לעשות.
אבל הקושי הוא כשלמשל לא מצליחים לקרוא הרבה במהלך השבוע ואני מקווה שאצליח לתקן
את זה בשבוע הבא.
