תקופה

עכשיו אני קולטת כמה זמן לא כתבתי. מאד רוצה לחזור למשמעת הכתיבה של פעם בשבוע והאמת היא שניסיתי לכתוב כמה פוסטים  בתקופה האחרונה אלא שהניסיונות האלה נקטעו. הסתיו הפך בשנים האחרונות לתקופה מורכבת. לפני כמה שנים נפטרה המרצה שעבדתי איתה וזה היה עסק די דרמטי בגלל שזה קרה ביום בו הייתי אמורה להדריך בקורס שלה ואני בעצם הייתי הגורם לכך שיגלו אותה. כל שנה אני נזכרת בהדרכה שהעברתי בידיעה שהיא מתה כשהיה אסור לי להגיד  על כך לסטודנטים כי לא יצאה הודעה רשמית. זו הייתה גם נקודת גילוי של עוצמה פנימית שלא ידעתי שיש לי.

ובשבועות האחרונים חברים טובים שלנו מתמודדים עם ענייני בריאות שרודפים אותם בשנה ממש קשה והחבר שלנו היה בסכנת חיים וזה משהו כל כך קשה לעיכול . הוא יהיה בסדר אבל עדיין התחושה היא, מה זה היה לעזאזל וכמובן רוצים להיות שם בשבילם למרות המרחק היחסי ותובענות החיים.

העבודה שלי אינטנסיבית מאד ואני  קצת נהנית מהאקשן הזה אבל מגיעה לסוף השבוע עם אפס אנרגיות , מה שמאד לא הוגן כלפי נן וטוליו. אני לא מצליחה להיות בסביבה ודווקא עכשיו גם נן ממש צריך אותי. הוא התחיל להרכיב רסן וזה כואב מאד וגם עניין הלימודים עוד לא התאזן אם כי אני מנסה להעביר את זה לאחריות טוליו (כי כן צריך מבוגר אחראי בעסק) אבל לא מצליחה לגמרי לשחרר, מה גם שלטוליו יש את העומסים שלו.

אני עומדת לפחות שעתיים ביום בפקקים הלוך חזור וזה מחמיר.

במילים אחרות כולם צריכים אותי וגם הגוף שלי נוזף בי מעבר לסביר ויש לי כאבי גב. התחלתי פילאטיס לראשונה בחיי. השיעור הראשון היה די זוועה כי רובנו היינו מתחילים והמורה בעצמה הבינה בשלב מסוים שאני צריכה יותר תשומת לב מאחרים (הייתי לא מרוכזת, עם התחלה של סינוסיטיס וקואורדינציה לקויה בקיצור שום הוראה לא הייתה פשוטה לי) אבל לא יכלה לתת לי אותה. היא תנסה לשים אותי עם הרכב אחר של אנשים ואני מקווה שזה יהיה בסדר אבל הערכתי את המודעות שלה לבעיה.

עשינו סוף סוף את הפרידה מהבוסית הקודמת. זה היה ממש משונה כבר כי עברנו את תקופת ההסתגלות עם הבוסית החדשה.  אני אהבתי את הבוסית הקודמת אבל מרגישה שהחדשה מובילה  שינויים שהמקום צריך ואנחנו מתקשרות על אותו גל אז בסך הכול בשטח הזה המצב טוב.

חזרתי לצלם אחרי הפסקה ארוכה. הסתיו מספק מראות נהדרים.

סיכום חופשת סוכות

הרגשתי שהיה חופש ממש נחמד דווקא כי היה קצת חסר יומרות. היו קצת שוברי שגרה כמו יום הכיף המסורתי עם אימא שלי שחוגגת יום הולדת בסוכות. התחלנו במסורת זו ובעיקר היה כיף לשהות יחד ולדבר שעות ללא הפרעה של שגרה וגם צפינו בקומדיה חמודה "למה זה מגיע לי 2"  שהיא חסרת יומרות. קצת פישלתי השנה עם המסעדה ותכננו מסעדה שנסגרה אז נפלנו על מסעדה סופר יקרה שלא מצדיקה את המחיר בשיט אבל לקחנו את זה בהומור. זכורה במיוחד התגובה של אימא למנה מיניאטורית במיוחד.

היינו בים והיה ים רגוע ומהנה. אוהבת את הים בסתיו. 

כמו כן ביקרנו את הסבים שלי בהרכב משפחתי מלא. זה מאד שימח אותם אבל היה מאתגר שכן הם גרים בשכונה חרדית בירושלים מה שאומר שקשה מאד למצוא חניה ויש פקקים. לכן לצערי אנחנו לא עושים את זה הרבה אבל הפעם זה היה חשוב לי מאד. אולי בפעם הבאה נבוא בתחבורה ציבורית.

יום אחד נסענו לאיקאה ויצאנו בעיקר עם שטויות כמו השקיות הנסגרות שלהם שאני אוהבת ואטבי כביסה וגם סיר קוסקוס (מודעת לאירוניה הקלה של קניית סיר קוסקוס באיקאה) וגם עציץ בזיליקום ומתלה מגבות. היה נחמד להתחדש וצפיפות סבירה בהחלט וזה גם סגר את הפינה של ארוחת צהריים.

נן היה בפסטיבל הקרקס ובעל האש שמארגנים החברים  שלו מקפוארה והיה נחמד שיש לו גם פעילויות עצמאיות.

גררתי את טוליו ליריד של נתנאלה בתקווה שאמצא שם מתנה לאימא שלי ובסוף יצאנו רק עם שטיח חדש לכניסה עם חתולים. גם לעצמי לא מצאתי תיק למרות שרציתי.

והיום הלכנו לקולנוע VIP  לראות את מליפיסנט. הבטחתי לנן לפני הרבה זמן שאקח אותו וחיכינו שיהיה סרט ששווה את זה. היה יפה ושווה ועם מסרים פציפיסטים ואנג'לינה ג'ולי מהממת. וכמובן אכלנו כמו חזירים.

כמו כן זרעתי כלניות ואפונה ריחנית והיה לי כיף להתעסק עם האדמה ובכלל להיות במרפסת שסבלה מהזנחה הקיץ.

קראתי ספר ממש מעולה. וכתבתי עליו פוסט בבלוג האחר שלי.

וזהו, טוליו נוסע לנסיעת עבודה  ואני תמיד קצת עצובה מזה אבל הפעם חלק מזה ייפול על חופש ואני גם די נהנית מזמן האיכות שלי עם המוסיקה באוטובוסים אז מאמינה שיהיה בסדר. שבוע קצת מאתגר אבל בסדר.

שארית חג שמח