יום שבת, 16 בנובמבר 2019

תקופה


עכשיו אני קולטת כמה זמן לא כתבתי. מאד רוצה לחזור למשמעת הכתיבה של פעם בשבוע והאמת היא שניסיתי לכתוב כמה פוסטים  בתקופה האחרונה אלא שהניסיונות האלה נקטעו. הסתיו הפך בשנים האחרונות לתקופה מורכבת. לפני כמה שנים נפטרה המרצה שעבדתי איתה וזה היה עסק די דרמטי בגלל שזה קרה ביום בו הייתי אמורה להדריך בקורס שלה ואני בעצם הייתי הגורם לכך שיגלו אותה. כל שנה אני נזכרת בהדרכה שהעברתי בידיעה שהיא מתה כשהיה אסור לי להגיד  על כך לסטודנטים כי לא יצאה הודעה רשמית. זו הייתה גם נקודת גילוי של עוצמה פנימית שלא ידעתי שיש לי.

ובשבועות האחרונים חברים טובים שלנו מתמודדים עם ענייני בריאות שרודפים אותם בשנה ממש קשה והחבר שלנו היה בסכנת חיים וזה משהו כל כך קשה לעיכול . הוא יהיה בסדר אבל עדיין התחושה היא, מה זה היה לעזאזל וכמובן רוצים להיות שם בשבילם למרות המרחק היחסי ותובענות החיים.

העבודה שלי אינטנסיבית מאד ואני  קצת נהנית מהאקשן הזה אבל מגיעה לסוף השבוע עם אפס אנרגיות , מה שמאד לא הוגן כלפי נן וטוליו. אני לא מצליחה להיות בסביבה ודווקא עכשיו גם נן ממש צריך אותי. הוא התחיל להרכיב רסן וזה כואב מאד וגם עניין הלימודים עוד לא התאזן אם כי אני מנסה להעביר את זה לאחריות טוליו (כי כן צריך מבוגר אחראי בעסק) אבל לא מצליחה לגמרי לשחרר, מה גם שלטוליו יש את העומסים שלו.

אני עומדת לפחות שעתיים ביום בפקקים הלוך חזור וזה מחמיר.

במילים אחרות כולם צריכים אותי וגם הגוף שלי נוזף בי מעבר לסביר ויש לי כאבי גב. התחלתי פילאטיס לראשונה בחיי. השיעור הראשון היה די זוועה כי רובנו היינו מתחילים והמורה בעצמה הבינה בשלב מסוים שאני צריכה יותר תשומת לב מאחרים (הייתי לא מרוכזת, עם התחלה של סינוסיטיס וקואורדינציה לקויה בקיצור שום הוראה לא הייתה פשוטה לי) אבל לא יכלה לתת לי אותה. היא תנסה לשים אותי עם הרכב אחר של אנשים ואני מקווה שזה יהיה בסדר אבל הערכתי את המודעות שלה לבעיה.

עשינו סוף סוף את הפרידה מהבוסית הקודמת. זה היה ממש משונה כבר כי עברנו את תקופת ההסתגלות עם הבוסית החדשה.  אני אהבתי את הבוסית הקודמת אבל מרגישה שהחדשה מובילה  שינויים שהמקום צריך ואנחנו מתקשרות על אותו גל אז בסך הכול בשטח הזה המצב טוב.

חזרתי לצלם אחרי הפסקה ארוכה. הסתיו מספק מראות נהדרים.




9 תגובות:

  1. אכן, מראה נהדר של הסתיו בצילום.
    מקווה שתוכלי לעדכן בבלוג יותר, כמה שתרצי.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני מקווה בעיקר כי אני נהנית מהכתיבה.

      מחק
  2. מרתק הפוסט.
    מה דעתך על תחבורה ציבורית, או שזה יותר גרוע?
    התמונה יפה מאוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. מדי פעם נוסעת בתחבורה הציבורית וזה מוסיף עוד כחצי שעה לכיוון. בעיקר בגלל זמן ההמתנה. הלוואי והתחבורה הציבורית הייתה אופציה טובה. אבל יש עוד פחות שליטה על הזמן במצב כזה.
      ותודה רבה :)

      מחק
  3. התמונה נהדרת, וכיף לשמוע ממך ולהתעדכן מה קורה איתך.
    הפקקים באמת הולכים ומחמירים ואין מזור באופק (בצורה של תחבורה ציבורית ראויה וכדומה). כשנסעתי יום יום לעבודה באזור תל אביב / רמת גן (מאזור השרון) נהגתי לצאת מהבית בסביבות שש / שש ורבע בבוקר, ולא היו לי פקקים. הבנתי שעכשיו גם זו שעה מאוחרת מדי........ולו המשכתי לעבוד שם הייתי צריכה להתחיל לצאת יותר ויותר מוקדם. 😡
    שמחה שאת מרוצה עם הבוסית החדשה. ועל גילוי העוצמה הפנימית שסיפרת עליה.
    בהצלחה לנן עם הרסן. עכשיו גילינו שנשמותק זקוק לאורתודנט (עוד לא ברור מה ישימו לו, גשר או פלטה או משהו אחר) כי אין לו מספיק מקום בפה הקטן והחמוד שלו לכל השיניים (וגם התחילו לצמוח בשריות בלי שהחלביות נשרו)......

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אצלינו יש בלגן דנטלי עם שיני חלב ושיניים קבועות. מקווה שהרסן יעזור. בינתיים התרגל.

      מחק
  4. אוי רסן זה מבאס,הבת שלי עשתה רסן כשהייתי בתיכון ולקח בדיוק יומיים להסיר אותו כי היא סבלה מאוד והרופא שפנינו אליו חשב במחשבה שנייה שאולי בגיל מאוחר יותר,יהיה לה קל יותר להתמודד,היום היא בת 26 ולא צריך לציין שהיא חזרה לשים את הרסן.
    לדעתי יש קשר הדוק בין עבודה לחוצה ופקקים קשים בבוקר והעובדה שאת צריכה לייצר חלוקה שווה בין הבית לעבודה,זה לא קל ודורש תיאום

    השבמחק
  5. צ"ל:לא חזרה לשים רסן כמובן

    השבמחק
    תשובות
    1. מבאס מאד אבל הוא קצת הסתגל לזה אם כי עדיין לא שם את זה 16 שעות כמו שהוא אמור אבל ידוע שהטוב ביותר הוא האויב של הטוב אז משתדלים... ובאמת אני מרגישה שאני צריכה יותר איזון בחיים.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...