יום חמישי, 17 במאי 2018

תיירות של שגרה


להיות במצב תייר זה משהו ששואפים עליו ויעידו על כך התורים בנתב"ג. זה לא אומר כמובן שתיירות היא כולה כיף אבל ברגע שעברת את מסלול הייסורים של שדות התעופה והטיסות והנחת את המזוודות במלון מגיע השלב הזה של לחקור את הסביבה החדשה.
אני פחות מתחברת לתיירות של "להספיק" ודווקא נחמד עם ההליכה האיטית (כילדה קראתי לזה "הליכה של שבת") וההתבוננות בסביבה, דבר שביום יום אנחנו שוכחים לעשות. וגם אוכל מיוחד במסעדות או בדוכני רחוב.
יובל אברמוביץ' שכתב את סדרת ספרי הרשימה ועוסק באופן כללי בנושא הגשמת חלומות וצמיחה אישית (טרם קראתי) , שחקן מנחה ועוד המון דברים פתח קבוצת פייסבוק: "ההתנתקות-להיות תייר בחיים שלך" שעוסקת בדיוק בזה. למה לשמור את כל הטוב הזה שבלהיות תייר  רק לפעם פעמיים בשנה (או פחות) שאנחנו בחו"ל.
הקבוצה זוכה להצלחה גדולה ואנשים מתארים שם את רגעי התיירות שלהם בחיי השגרה. השינוי המחשבתי הזה מאד התאים לי והתחלתי גם אני לכתוב ולצלם רגעים כאלה בהם הסביבה המוכרת מפתיעה, משמחת, מרגשת.

תיירות יום יומית אצלי היא משק עפאים- בית הקפה המתוק שליד העבודה שלי שהוא גם מעדניה. זו שחיתות קטנה שאני מרשה לעצמי. מדובר בבית קפה שנמצא בבית עתיק שפעם היה בית מרקחת (ואני עוד זוכרת אותו כי זה לא היה כל כך מזמן) וכיום הוא מקום חמוד להפליא עם קפה משובח. גם הצוות של המלצריות והמלצרים מהמם וכולם יודעים להכין לי את הקפה שאני אוהבת בספל שאני אוהבת. חלק מהמלצריות הן גם סטודנטיות במכללה והקשר מתפתח מעבר לקשר לקוחות רגיל. לא תמיד יש הרבה מקום ולפעמים אני לוקחת אבל זה עוגן נחמד לתחילת היום.
זו גם ממש בריאות נפשית בשבילי לבקר שם ולעצור רגע את מרוץ הבוקר לעבודה.








עוד רגעים של תיירת הם הגן הבוטני הקטן והחמוד שבמכללה, יש שם עצי תות שלצערי אני לא היחידה שגילתה ופינות שקטות וגם הרבה אפונה ריחנית ושיח לואיזה ואני קוטפת קצת לאגרטל קטנטן שאני שמה על שולחני וגם לבקבוק המים שלי.
בחורף יש שם רקפות ובאביב תורמוסים, יש שילוב יפה של צמחים מתורבתים עם צמחים פראיים וגם גינה שנחמד לשבת לידה כשאין עומס.




במרחק כמה תחנות ברכבת הקלה יש את שוק מחנה יהודה ושם אני מרגישה לגמרי בבית.אני מגיעה לשם לפעמים בבקרים לפני העבודה. כשאני מביאה נענע למטבחון המשותף כולם יודעים שהייתי בשוק. לפעמים אני מתפנקת בכריך עם גבינות של באשר שהם מרכיבים לי במקום  לארוחת צהריים (סטארט אפ) וכמובן פירות וירקות טריים. Shooktherapy.יש לי כמה חנויות ודוכנים שמכירים אותי.

השוק לפני 8 בבוקר נראה אחרת. פחות עומס, חלק מהחנויות סגורות וחלק נפתחות. ויש לו כל מני הפתעות שוות: דוכן קפה שנמצא במרכז השוק עם הקפה המשובח בעולם ועוגות קנלה. לאחרונה הוסיפו מקומות ישיבה, זו נקודת התורפה של המקום כי חביות משמשות ככסאות (יש כמה כסאות נורמלים שתמיד תפוסים) מוסיקה טובה תמיד כי יש לבריסטות שם טעם מעולה (האם זה תנאי קבלה?) ופעם כשהגעתי ממש מוקדם ראיתי שני עובדים של המקום מתחבקים . רומנטיקה שמשאירה חיוך לכל היום.הכרטיס לא משקף את צריכת הקפה האמיתית שלי.



וחנות פיצוחים ותבלינים שווה ממש (על רחוב יפו) עם שתי מוכרות אחיות חמודות שגם עושות קפה מצוין (בחירה קשה).אני פוקדת אותן בעיקר בעונת הערמונים כי יש להן ערמונים מדהימים וגם מחמאה על מה שלבשתי באותו יום.

אני טובה בלהיות תיירת בחיים שלי. כשירושלים לא מספיקה לי אני נוסעת לתל אביב אבל זה נושא לפוסט נפרד.




6 תגובות:

  1. איזה רעיון מבריק זה להיות תייר בחיים שלך....אימצתי !! והתיורים שהבאת כאן פלוס התמונות ממש מקרינים נחת והנאה 😊

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני התלהבתי כששמעתי על זה לראשונה. אם כי אני חייבת לציין שסבתי תמיד למדה אותי לשים לב לדברים יפים בסביבתי יש פה הרבה קסם.

      מחק
  2. תיירות בחיים הרגילים שלנו, מגניב. את הגינה אני מכירה, כמובן, ואת שאר המקומות שהזכרת שווה לנסות.
    תתחדשי על העיצוב החדש. מעניין פה תמיד, שינויי תפאורה תכופים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. משנה לצבעי קיץ :) את הגינה את מכירה כי גם את שמה לב אליה. ליד בניין ד' יש עוד גינה מגניבה ושם האפונה הריחנית חוגגת.

      מחק
  3. באמת סטרט אפ. אני גם מאמצת. לפעמים, כשאני חוזרת מחו"ל אחרי זמן מה אני מרגישה ממילא תיירת, וכל ההתבוננות שלי על העולם פה יוצאת מנקודת מבט חיצונית. אחרי כמה שבועות זה עובר. צריך אולי לשמר את זה ליותר זמן :)

    השבמחק
    תשובות
    1. כשאני חוזרת מחו"ל אני לפעמים מביאה איתי דברים מיוחדים מהסופר שם וזה קצת עוזר למשוך את החוויה. אבל לכל סביבה יש את הדברים היפים שלה.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...