יום חמישי, 30 באוגוסט 2018

סיכום שבועי שהוא גם סיכום תקופה


על אף ההתחייבות שלי לכתוב פוסט כל שבוע אני שמחה  ששברתי אותה ודילגתי על שבוע מתוך הבנה שזו לא תקופה רגילה.
זו הייתה תקופה של שבירה שגרה טוטלית בעבודה שמאד היטיבה איתי. היום חותם את התקופה . עברנו לעבוד בחדר אחד וזה אפשר לנו מצד אחד להיות ממש יעילות ולסגור דברים בלי שיקטעו אותנו ומצד שני זה גם נתן תחושה של נינוחות ושל ביחד שבדרך כלל לא מתאפשרת לנו. אפילו אכלנו יחד צהריים בגינה והיה ממש נחמד.
קצת מתגעגעת לקהל ולעבודה הלא טכנית שדורשת מחשבה אבל יצא טוב כי הגעגוע התחיל בסוף התקופה.
חוץ מזה חגגתי לנן יום הולדת 12. פעם אחת כמו סיפרתי לכם בהרכב המצומצם של שלושתינו. פעם שניה בחברת ההורים והסבים שלי וזה היה מאד משמח שהצליחו לבוא וקל נורא כי קניתי הכול. אני יותר ויותר מרגישה שזכיתי בפייס כי בשבוע האחרון אני שומעת על מוות בטרם עת שחתם שנים של סבל. כל זמן שאני לא במקום הזה אני מרגישה שזכיתי.

חוץ מזה הייתי בכנס מיתופיה מה שאומר לפגוש הרבה אנשים אינטליגנטים במקום אחד ולשמוע הרצאות מעולות והשנה גם לאכול אוכל מופלא כמו העוגה הזאת שהייתה פרשנות חופשית לעוגת יום ההולדת שהאגריד אפה להארי פוטר.עוגה מושחתת ומטורפת.עם תועפות חמאה ובירה וכן מרכיבים אקזוטיים משהו. 


נן פגש את המחנך שלו והתלהב ממנו כמו שלא התלהב אף פעם. הוא נשמע כמו אדם שמאד מכבד את הילדים ופונה אליהם בגובה העיניים. הוא מורה צעיר יחסית ויודע גם להציב גבולות ומצד שני להיות נגיש אליהם ואת כל זה אני אומרת על סמך מה שנן אמר לי. התחלה אופטימית מאד.
ועדיין יש הרבה דברים שאני לא מגיעה אליהם ואני קצת במשבר קריאה וקצת במשבר כתיבה ומרגישה שחסר לי ה"חדר משלי הזה שוולף מדברת עליו". ואין לי גם ימי חופש לקחת. בקיצור משהו שאצטרך לחשוב עליו במהלך החגים.
עוד משהו שחסר לי זה שהות בטבע. היינו בכל מיני אטרקציות ומוזיאונים וקניונים ואני חושבת שהשנה זה היה במינון שפוי והגעתי לנקודה של עצבים מעצם המחשבה על ביקור בעוד מקום מתחנף לילדים ולא משנה כמה הוא תרבותי או מדעי. אם נן ירצה ללמוד על מכניקת הקוונטים אני מאמינה שהוא פשוט יעשה את זה בלי עידודו הנמרץ של מוזיאון כזה או אחר. זה לא היה מוזיאון גרוע. הייתי בנקודה של פשוט מספיק.
נן הכיר לי את "דןקטור הו" ואני נהנית מחד ומבועתת מכמות הפרקים שיש להשלים מאידך. הוא הצליח במבצע של חופש גדול ובינג'ים היסטריים לסיים את כל העונות של משפחת סימפסון. מדובר בטירוף. אבל אני שמחה על כך שיש יותר ויותר סדרות ששנינו יכולים ליהנות מהם. אולי זה גם תורם למשבר הקריאה. לאחרונה יש לנו גם שיחות כנות יותר ותחושה של קרבה אז זה שווה הכול.

הנוף מהמקום הזמני שלי



5 תגובות:

  1. ואוו, העוגה שהאגריד אפה. אני תוהה אם הוא הוסיף לה גם ביצי דינוזאורים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. יש מצב. :) העוגה הייתה חלק מהרצאה על יצירת מתכון מתיאור ספרותי שיתאים לעולם הספרותי ממנו בא ולתרבות (במקרה זה האנגלית) ושיהיה גם טעים.

      מחק
    2. אוי נזכרתי, אצל האגריד זה לא דינוזאורים אלא דרקונים. יותר שווה :)

      מחק
  2. נשמע נהדר, הכל. העוגה והעבודה בחדר אחד והמחנך של נן והסידרה (שראיתי כמה עונות שלה ונמאס אבל כיף שיש לכם אותה ביחד) והשיחות.............

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת נהדר. מקווה לגדל בתוכי שלווה ושוויון נפש מול כל השטויות של מערכת החינוך. זה כל כך לא חסר לי.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...