יום שישי, 11 בינואר 2019

השבוע שהיה



הרוח הייתה מטרפת וחשבתי שיתרסק לי קישוט חג מולד על הראש

שמרתי אמונים לרופא השיניים שלי בירושלים שהוא אדם חביב מאד וגם עובד מאד עדין. החיסרון היחיד שלו הוא שהוא לא מפסיק להשוויץ בנכדו המחונן אבל עם זה אני יכולה לחיות. אני שמחה שהצלחתי לדחוף לשבוע העמוס גם בדיקה שגרתית שבגדול אומרת שצריך שיננית ולא יותר. זה זימן לי טיול ערב בירושלים הקפואה (השמועות אומרות שהיו 2 מעלות ואני מאמינה). הטיול  כלל קרואסון מדהים עם קרמל בקפה קדוש, גרביים מגניבים אצל לילך (תמיד אני מבקרת אצלה אחרי רופא השיניים. הוא ממוקם ממש במרכז העיר) ואפילו מפגני אורות של עיריית ירושלים כך שיצאתי תיירת לרגע.

אם תשתה קולה תהיה בודהה או משהו כזה. צולם על אחד העמודים בבניין של הרופא שלי.


כמו כן השבוע עשיתי מעשה טירוף ועבדתי 11 שעות. הייתה לזה מטרה טובה, להשלים שעות חסרות ומה שהיה נחמד זה שזה היה יום מאד יעיל (השעות הכי טובות שלי הן שעות הערב) ושחסרוני לא הורגש בבית בזכות חוג קפוארה שתופס את רוב שעות הערב של נן. הוא מאד אוהב את החוג ולכן מגיע גם לפני הזמן להתאמן ולעזור עם קבוצת הצעירים וזה אומר שהוא הרבה פעמים מתחיל ב 18 ומסיים ב 21.
.
היה לנו בעבודה הפנינג ספרות ילדים שעסק השנה בשירה לילדים. האירוע הוא לזכר מדריכה פדגוגית שנפטרה מאירוע מוחי. בשנתי הראשונה בעבודה עבדתי איתה ותוך זמן קצר היא קיבלה את האירוע המוחי ובסוף קיבלתי את התפקיד שלה. היא הייתה אישה מקסימה ונעימה מאד ואני זוכרת כמה זה היה נורא וטראומטי. השנה היה מופע נהדר של השחקנית נועה רוזן גולדברג שעסק במרים ילן שטקליס והמופע הזה גרם לי להבין עד כמה שירי ילדים יכולים לגעת במקום עמוק בנפש של מבוגרים כי יש בהם את התמצית של הרגש. היא עשתה ביצוע בלוזי לשיר "מיכאל" שממש העביר את התחושה של הציפייה והאכזבה הגדולה.





התחלתי להקריא לנן שני פרקים ב"יש ילדים זיגזג" של דוד גרוסמן. כל כך רציתי שיקרא את הספר אבל ידעתי שהפונט הקטן עלול להרתיע אותו וגיליתי שלמרות שזה מעייף זה גם נחמד. נן ממש נהנה מזה וגיליתי מחדש את הספר. היה שם קטע שכאילו בא בהזמנה לסיטואציות שאנחנו מתמודדים איתם בדיוק בשלב זה וזה היה נפלא.


השבוע העביר לי את התחושה שאינטנסיביות זה לא דבר כל כך נורא כשמשולבים בשבוע דברים שאוהבים לעשות. אבל הקושי הוא כשלמשל לא מצליחים לקרוא הרבה במהלך השבוע ואני מקווה שאצליח לתקן את זה בשבוע הבא.

6 תגובות:

  1. מיכאל של מרים ילן שטקליס הוא שיר קינה עצוב עצוב, לא רק לילדים. מרית בן ישראל כתבה עליו כמה פוסטים נפלאים, הנה אחד בדיוק לפני שנה: https://maritbenisrael.wordpress.com/2017/12/28/first-love/
    וגם אני אהבתי להמשיך להקריא לבני סיפורים אפילו כשידע לקרוא בעצמו. יש בזה איכות אחרת, וגם החיבור המופלא הזה של אמא ובן ויצירה ספרותית.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הקישור למרית בן ישראל. היא הצליחה להאיר זווית אחרת שלא חשבתי עליה וקטע ההקראה של מרים ילן שטקליס מהפנט וריטואלי. אמא בן ויצירה ספרותית. בדיוק כך :)

      מחק
  2. כמו בשירי ילדים טובים, למשל של מרים ילן שטקליס, גם ב-'יש ילדים זיגזג' יש רובד שמדבר גם למבוגרים. זה נהדר כשזה קורה, כשזה מדבר אל גילאים שונים, ואומר לכל אחד מהם משהו אחר. או שמא אומר לכולם את אותו הדבר, אבל מביע את זה קצת אחרת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני כל כך אוהבת יצירות כאלה. לצערי הן נדירות אבל ככל שהגיל של נן עולה יש יותר דברים ששנינו נהנים מהם.

      מחק
  3. ספרי הילדים המשובחים (וכן גם סרטי הילדים המשובחים) תמיד מכילים גם רובד למבוגר...ובכך גדולתם. אני גדלתי על שירי וסיפורי מרים ילן שטקליס, הקראתי אותם לילדיי ועכשיו אפילו קצת לנכדיי ('המסע אל האי אולי' למשל).
    לגמרי זמן איכות - להקריא לילד שכבר בעצם קורא בעצמו.
    ניצלת יפה את הביקור אצל רופא השיניים.......וזאת למרות מזג האוויר הסוער.
    העבודה הנוספת שהשקעת בזכות הקפאורה של נן היא אמנם חידוש מרענן, אבל היזהרי לא להיסחף לזה באופן קבוע.
    אני נפלתי למלכודת הזאת כשילדיי בגרו קצת ולא היו בבית ולא היו זקוקים לי..........והשתעבדתי לגמרי לעבודה. זה ממש לא מומלץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכימה איתך ששעות עבודה נוספות זה משהו שרצוי לא להרבות בו. אני מותשת מזה אבל מצד שני לפעמים עדיף לעשות יום ארוך במיוחד לטובת ימים אחרים רגועים יותר.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...