יום שבת, 22 בפברואר 2020

סיכום סופ"ש

הגעתי למסקנה שכשאני מחוברת לרצונות שלי ויודעת להגדיר אותם לסביבה שלי דברים עובדים בצורה יותר טובה וזורמת.

שוב סופ"ש גשום. השבוע ממש רציתי ללכת לחגיגת הסאקורה בגן הבוטני בירושלים. אני מאד אוהבת את התרבות היפנית (הגם שלא הייתי רוצה לחיות שם) ומאד התחשק לי לחוות את זה. בגן הבוטני יש חלקה קטנה עם עצי דובדבן והשנה הם גם עשו מעין הפנינג קטן והיה גם טקס תה מסורתי שעשו בנות  כת המקויה. יש משפחות שלמות שחיות כמה שנים בארץ ולומדות תנ"ך ותרבות עברית. היו שם נשים וילדים קטנים בתלבושת מסורתית וגם אב המשפחה שדיבר עברית מצוינת והסביר על החגיגות.

היו כמה דברים קומיים כמו ההקפדה על האותנטיות שלא כללה קומקום וכך הטקס נעשה עם כלים מסורתיים וקומקום חשמלי. יש גם את הנוהל המעצבן של ישראלים להסביר לילדיהם הקטנים תוך כדי הסבר שנעשה בעברית ברורה לגמרי. זה לא היה תיווך אלא הדהוד של מה שנאמר. טוליו אמר שזה לדעתו קשור לכך שלילדים קטנים יש קשב רק לקולות של ההורים שלהם כמו שכלבלבים מצייתים רק לאדונים שלהם. אני תוהה עם זה נכון.

כמו כן הורגש הפער בין הסבלנות והנימוס האינסופיים של היפנים לחוסר הסבלנות הישראלי. אפילו על עצמי הרגשתי שהטקס היה ארוך ברמה שכבר היה קשה לי לשאת. ובכל זאת התפעלתי מתשומת הלב לפרטים וההקפדה על כל תנועה ופעולה. יש משהו בטקסיות שמאפשר התבוננות ושקט והם הצליחו לעשות את זה בתוך הרעש היחסי שהקהל שכלל הרבה ילדים קטנים עשה (לגמרי בגבולות הסביר במונחים ישראליים).

יכולנו גם לחוות באופן פעיל את טקס התה אבל מהר מאד הצטופפו הרבה ילדים על המחצלת וזה נראה כמו משהו שקצת מאבד את הפואנטה. מה גם שעמדנו כל הטקס והיינו  מותשים.

מאד שמחתי שהיינו אמיצים דיינו לצאת לטייל בגשם בגן הבוטני. דווקא הגשם סיפק מראות יפהפיים כמו הטיפות שנופלות על האגם הקטן וזולגות מהענפים. אז היה קצת רטוב וקר אבל לא ממש סבלנו.

והכי נחמד היה שנן וטוליו זרמו איתי למרות שבילוי בגן בוטני וטקס תה יפני זה לא הבילוי המועדף עליהם.

חוץ מזה קראתי את "שלוש משאלות" של ליאן מוריארטי וממש נהניתי מכל רגע. היא מהז'אנר הקליל אבל לא טיפשי שאני ממש אוהבת.

וגם ראיתי "חתונה ממבט ראשון" וכמה שרואים את המורכבות בשידוכים ובהיכרות הראשונית מצאתי את עצמי מחייכת חיוך רחב ומתרגשת ומקווה איתם. קצת הפתעתי את עצמי אבל הציניות ממש יורדת ממני.

הבוקר אימצתי את הקטע של מקלחת קרה וגיליתי שזה נתן לי המון אנרגיות להמשך היום. בהמשך גם שפכתי על סביבתי קפה אבל הבריסטה היה נחמד והכין לי עוד אחד ולא התעצבן אפילו דקה.

משחקת "גמד ענק" גם בעבודה וגם בקבוצה הפייסבוקית שלי. את של פייסבוק כבר קיבלתי ענקית שממש מצאה חן בעיני.













6 תגובות:

  1. תמונות נהדרות. אגב מקלחות בקר קרות, סבתי ע"ה נהגה כל חייה, מאז ילדותה באוקראינה, להתקלח בבקר רק במים קרים. שיא החורף, ירושלים, והיא במים קרים. :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו אמיצה! לא בטוחה שהייתי מרחיקה עד כדי כך.

      מחק
  2. אני רואה את הקומקום החשמלי בתמונה של הטקס, זה באמת מעורר חיוך :)

    השבמחק
    תשובות
    1. שאר הכלים היו אותנטיים לגמרי וגם הטקסיות. משעשע. אולי נשבר להם בדרך הקומקום והיו צריכים לאלתר.

      מחק
  3. מתה על גנים בוטניים, והתמונות שלך נהדרות. ממש צחקתי מהקומקום החשמלי.......היית חושבת שיתאמצו קצת עם האונתנטיות....מה הבעייה בעצם למלא קומקום מסורתי מקומקום חשמלי בצד? או לשים על פתיליה? מצחיק.
    כל הכבוד על הסבלנות שלכם, בעיקר של הגברים שלך.
    מקלחות קרות זה ממש, אבל ממש לא בשבילי. אפילו לא בשיא הקיץ. ברררררררררר

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי היה פה משהו מאולתר. השאר היה אותנטי לגמרי.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...