יום רביעי, 2 בפברואר 2022

חורף נפשי

 

טוב, זה לא סוד שבחודשים האחרונים לא טוב לי ותחושה הכללית היא שהמציאות דורסת אותי ואת הסביבה שלי (כן, איכשהו כולם עוברים תקופה קשה באותו זמן) והחלטתי את מה שאני מחליטה אחת לכמה זמן: לדאוג לעצמי.

 

הייתי חולה בשפעת בדיוק על המועד של הביקור בתערוכה של יאיוי קוסאמה אז גם זה נדפק לי. מכרתי את הכרטיס לאחות של החברה שהייתי אמורה לצאת אתה. תחושה כללית שהכול יכול להידפק.

 

לפני כמה ימים התבכיינתי לטוליו שאנחנו לא מבלים יחד. המציאות כל כך תובענית, תקופה עמוסה שלו בעבודה פלוס סידורי המוות של ההורים שלו שעדיין מלווים אותנו וכתוצאה מזה הוא עייף ולא מתרחק מהרדיוס של הבית ואני מרגישה שזה לא לעניין להתחיל ליזום עוד פעילויות אתו בידיעה שרק אני אהנה מהן וכן הידיעה שהכול יכול להידפק.

 

והגשם הזה שממלא שבועות כמעט שלמים ומעט שמש.

 

עם כל זה אני לומדת למצוא את הדרכים להרים את עצמי.

 

גופנית , המורה שלי לפילאטיס בחופשת לידה והייתי בהפסקה מכל פעילות גופנית . לאחרונה התחלתי יוגה , המורה רכה ומכילה והקבוצה חמודה מאד וגם כוללת חברות ומכרות שלי ובכלל נשים נחמדות ועדיין אני הכי גרועה בכיתה אבל מרגישה טוב אחרי זה וזה מזמן לי גם צעידה ארוכה כי הסטודיו קצת יותר רחוק מהבית אז זה גם סוג של me time . יש שם גם חנות ממתקים טובה אבל מזה אני מנסה להיגמל כי זה נהיה הרגל קצת מוגזם.

בינתיים המורה לפילאטיס חוזרת  ללמד ויכול להיות שאשלב את שניהם. קצת עמוס מדי אבל שני הדברים עושים לי טוב.

משתדלת גם לצאת להליכות. הגשמים שיבשו את זה אבל הצלחתי להשיג כמה ימים של הליכה ולפעמים אפילו בטבע  (בורכתי ואני גרה במקום שהטבע מאד נוכח וזמין בו וזה לא סיפור לצאת לטבע, ויש לי גם חברה שנהנית מזה).

אפילו לקחתי יום חופש ספונטני והלכתי עם אימא שלי לגן הבוטני והיה לשתינו נפלא.

 

תרבותית

אז לא קוסאמה אבל ראיתי כתבה בחדשות על מוזיאון פופ אפ בתל אביב שהוקם לשבועיים בבניין שמיועד להריסה. אתמול החלטתי ספונטנית ללכת לשם אחרי העבודה מתוך הבנה שאחרת לא אספיק. לקחתי רכבת מירושלים לתל אביב. היה תור עצום אבל זו הייתה חוויה מהנה וטובה, התמה של היצירות הייתה הקורונה והיו שם כמה דברים יפים או דברים שהראו כמה חוויית הקורונה השפיעה על כולם בצורות שונות וזיהיתי בהרבה מהיצירות דברים שחוויתי בשנתיים האחרונות. חלק מהיצירות היו ממש יפהפיות. והכול חולף.

 

אחרי הטיול הספונטני למוזיאון הפופ אפ גיליתי שהדירה שאבי הביולוגי גר בה כשהייתי ילדה ומגיעה לשם ממש קרובה אז הלכתי לראות אותה (רק מבחוץ). הדקל שהייתי רואה מהחלון כבר לא שם אבל הריחות החזקים של היסמין והרוח הימית שבאה מהירקון הקרוב הזכירו לי חלקים מהילדות שלי. כל הרחוב השתנה ולמרות שאני מגיעה הרבה לתל אביב מעולם לא  הגעתי לשם קודם. מוזר קצת העניין.

 

ואז הליכה ממש ארוכה, ישבתי על הבר במעדניה של הבראסרי והזמנתי מנה קטנה ודיאט קולה. אהבתי לשבת על הבר ולהסתכל על הברמנית עובדת. חוויה שאני בדרך כלל לא חווה. מתה על הסטייל של המקום הזה שרואה פרטים כמו מפיות נייר עבות כמו מפיות בד ונעימות מאד.

 

לא קרובה למצות את תל אביב ואחד מהחלומות הקטנים שלי זה לקחת מלון שם לכמה ימים או אפילו דירה ולהמשיך לחרוש.

 

היום בבוקר הודעה מועד העובדים על טיול צפוי לחרמון, אף פעם לא הייתי בחרמון.

ועוד משהו נחמד יומיים של שמש אחרי כל הגשם הכפור.

 

והצלחתי לעשות חיסון רביעי. בעיני זו פריווילגיה עצומה ואני כבר מרגישה טוב.

8 תגובות:

  1. ביני לביני התחלתי לקרוא לחודש ינואר השנה 'ינואר האיום'. וזה שאת מוצאת דברים שגורמים נחת ושמחה - זה מעורר השראה.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה משמח לתת השראה. החורף השנה קשה מאד. חיבוק גדול ומקווה שתיכנס לך הרבה שמחה לחיים.

      מחק
  2. מרגישה כאילו אני כתבתי את הפוסט הזה, אם כי קצת התהפכנו - בתערוכה של קוסאמה ביקרתי, ולמוזיאון הפופ אפ נסעתי גם כן אתמול עם בתי, אבל אז הסתבר לנו שבאופן חד פעמי בגלל עבודות ברכבת הקלה, המוזיאון נפתח רק בארבע - ואנחנו הגענו יותר משעה לפני כן. לא יכולנו לחכות כי היינו צריכות להיות בחזור בשעה מסוימת, ותכננו לבוא היום אך מראה התורים הארוכים (בתי ראתה באיסטגרם) איכשהו הוריד אותנו מזה בינתיים. אז הנה - את מברי המזל שהצליחו להגיע ולהכנס ונשמע שהיה לך ביקור ממש מהנה בתל אביב. (אפרופו הדירה של אביך - אני הראיתי לבתי אתמול את הבנין בו נמצאת הדירה הראשונה שגרתי בה בתל אביב).

    השבמחק
    תשובות
    1. ראיתי בדיוק המלצה בטיים אאוט על כל מיני תערוכות בגלריות בתל אביב וזה נראה לי אופציה נחמדה ופחות לחוצה. ויש משהו מרגש בלראות מקומות שהיו פעם משמעותיים לנו. תמיד מסקרן אותי לראות מה קורה עם מקומות שגרתי בהם.ומצד שני אני מובכת מכדי לבקש לראות את הדירה ממי שגר בה עכשיו. https://timeout.co.il/%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa-0302/

      מחק
  3. כמה טוב לשמוע ממך.כל כך צערחכה את היכולת שלך לדאוג לעצמך ולהרים את עצמך בכל פעם מחדש.גם הספורט וגם התרבות....פשוט עושים לך טוב בגוף ובנפש. המשיכי כך. שולחת דרכך לטוליו אנרגיות טובות לצלוח את התקופה הקשה

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו תגובה משמחת. תודה יקרה. שולחת אנרגיות טובות גם לך ולמשפחתך.

      מחק
  4. באמת נעלמת לך לזמן רב. ברוכה השבה. אזור אלנבי, חוף הים, בנין האופרה המכוער עם פסליו הנהדרים של מוטי מזרחי ומזרקה גנרית, א-לה-אירופה. אבל יש בה בתל אביב פינות חדשות, למשל הטיילת לאורך גורדי השחקים/המגדלים לאורך דרך בגין בוןאכה רמת גן.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :)אוהבת את אזור נחלת בנימין, לוינסקי ושוק הכרמל. ובאופן כללי תמיד שמחה לראות את הים.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...