יום שלישי, 8 בפברואר 2022

קסם בבקבוק

 

אני יושבת מול ע' המטפלת בפרחי בך הנהדרת שלי. היא כמו קוסמת טובה עם שיער ארוך ושחור ועיניים כחולות בוהקות ותמיד יש לי הרגשה שהיא מצליחה לראות עוד רבדים בי. אנחנו יחד כבר כמה שנים (עם הספקות) אנחנו מדברות על מה שאני צריכה בחיים והיא מנסה להתאים לזה תמציות. יש משהו ענג בתהליך הזה ובמחשבה שיש תמציות שיכולות להחליק דברים בחיים שלי וגם המרחב שמאפשר לי לנסח לעצמי ולה מה אני צריכה.

אני צריכה סבלנות לתהליכים, אני צריכה לשחרר ולדעת לסמוך על אנשים וגם על המציאות שדברים יסתדרו בסוף. אני רגילה לדחוף ולעשות הכול בעצמי אבל לא הכול בידי ואם אשחרר ארגיש יותר טוב ואהיה טובה יותר לעצמי ולסביבתי.

אני צריכה לדעת לעשות דברים עם אנשים. יש בי משהו מאד סוליסטי שלא סובל להיות תלוי באנשים אחרים אבל זה כל כך עוזר כשאני מצליחה בזה.

אני צריכה הגנה. האנרגיות של האחרים מחלחלות אלי ברמה לא סבירה ואני עובדת כל הזמן עם אנשים ומקבלת כל הזמן כמויות מהאנרגיות שלהם.

אני צריכה להקשיב לעצמי.

אני צריכה אנרגיות עשיה.

 

כל הקסם הזה בבקבוק קטן  ואני בוחרת להאמין שזה עוזר לי. אני מוקפת בסקפטיים אבל זו הדרך שלי וטוב לי אתה וזה יותר קל וזול מפסיכולוג.

 

שוב השערות הלבנות מתחילות לבצבץ ולהזכיר לי שאהיה בת 47 באפריל. הפעם הן פחות מפריעות לי ואפילו משתלבות בצורה שבינתיים נראית נחמד. אני לא בשלה לשער לבן לגמרי אבל אני מפתחת סובלנות אליהן.

 

כל סימני הילדוניות של נן נעלמים מתווי הפנים שלו. הגבר שבו כבר מתגבש והפנים שלו נעשים ארוכים וחדים ומזוקנים. העיניים שלו והקול הילדותי שהוקלט בזמנו לווייז הם השאריות של מה שהיה פעם. לפעמים אני לא רואה אותו ימים שלמים אבל לפעמים עדיין מתחשק לו להתקשר אלי ולדבר איתי וזה משמח אותי. הוא התחיל לפני שנה ללבוש ג'ינסים במקום הטריינינגים והוא אוהב מאד נעליים ומתחיל להיות לו סגנון לבוש שלו. הוא מגלה באיחור סדרות ומוסיקה שאהבתי והמלצתי לו עליהן אבל לו יש את הקצב שלו ועכשיו הוא כבר לא חושב שסיינפלד זה פח. לפעמים אנחנו צופים בסיינפלד יחד. יכול להיות שבאפריל הוא יטוס לתחרות בחו"ל (נבחרת הרובוטיקה שלו צריכה להגיע לאחד מ 14 המקומות הראשונים בתחרות הארצית בה משתתפות 70 נבחרות כדי שזה יקרה. אם זה לא יקרה יש התכנות שאנחנו נטוס לחו"ל אחרי שנתיים וחצי שלא ואני ממש מתרגשת מזה וגם קצת חוששת בגלל ענייני הקורונה.)

5 תגובות:

  1. וואו, קיבלתי טיפול בפרחי באך פעם אחת לפני שנים רבות ולא חשתי את מה שאת מתארת. יש לי הרגשה שחלק מזה תלוי גם במטפלת עצמה. ובכימיה שלך איתה.
    קשה לי לדמיין את נן הבוגר.....הוא נשמע מקסים. וגם היחסים ביניכם.
    מתרגשת בשבילך על הנסיעה הצפויה לחו"ל

    השבמחק
  2. אהבתי את תיאור הצמיחה של נן. אני מניחה שזה משמח ויחד עם זאת מעורר געגועים נוסטלגיים.

    כל טיפול שעוזר לך הוא רצוי. אני למשל מקבלת איזה כדור קטנטן ביום לטיפול במשהו, וכבר אמרתי לרופאה שבעיניי ההשפעה שלו היא רק פסיכולוגית, והיא ענתה לי (רופאה קונבנציונלית לגמרי!) שהיא לא חושבת כך, אבל הוסיפה: ואפילו אם כן - מה רע בפלצבו? אז כן, אפילו אם זה רק התרשמות אישית, זה טוב.

    השבמחק
  3. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  4. אני קובע חסיי עם שיטות טיפול שונות על פי נסיון שלי עם "מטפלים". והכרתי אחת, מאז שהיתה תינוקת עד השלב שבו התנערה בגסות רוח מקיומי. אם זה מה ש"השאנטי, אהבת העולם" ושאר קשקושי העידן החדש עשו לה, אז לא תודה. לא רוצה פרחי באך.
    עם זאת, מהצד השני, הדברים היפים שקורים לך חשובים פי אלף מהקטנונית שלי. שמח מאוד מאוד בשבילך.

    השבמחק
  5. לא יצא לי להתנסות בפרחי בך אבל נשמע שיש לזה השפעה טובה עליך שמאפשרת לך לעשות תהליכים עם עצמך וזה מה שחשוב.
    זה מזכיר לי קצת את הרסקיו - הייתה לי תקופה שהשתמשתי בזה וזה באמת עזר לי.

    השבמחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...