יום שלישי, 6 במרץ 2018

הגוף שלי ואני


אני כבר אוטוטו בת 43  ושמחה לגלות שיש כמה דברים שאני כבר לא ממש מוטרדת מהם .הגוף שלי הוא אחד מהם.
אני זוכרת את הימים בהם תנודות במשקל מאד הפריעו לי. אני זוכרת שכנערה ממש שנאתי להצטלם וראו את זה. אני זוכרת שנים של קניות פשרה מבאסות כי הבגד עולה עלי, מה לא נקנה?
ודברים השתנו, החל מההיריון בגיל 31 שכל כך שמחתי בו. אהבתי את הגוף שלי בהיריון. התעגלתי יפה וגם אכלתי מה שרציתי ובאופן מוזר זה לא השפיע על המשקל. משהו בהיריון שינה את חילוף החומרים שלי וזה היה אדיר.

אחרי הלידה לא הייתי מרוצה מהגוף שלי ומהבטן המפונצ'רת. כל הפרופורציות השתנו עם ההנקה והניתוח הקיסרי ואז היו לי כמה שנים שהייתי מוטרדת אבל לא עד כדי כך שאעשה משהו.

ובשנים האחרונות אני מגלה שדברים מתאזנים. אני שוקלת יותר אבל הפרופורציות בגוף מאוזנות. אני מוצאת בגדים יפים במידה שלי ובמקביל מרגישה שסגנון הלבוש שלי הפך למדויק יותר וכבר לא אכפת לי שאני לא רזה. לא אכפת לי ללבוש בגד ים אפילו באירועים של העבודה. אני אוכלת מה שאני רוצה אבל משתדלת שזה יכלול גם אוכל בריא. הבריאות והאנרגיות שלי חשובות לי יותר מהמספר שהמשקל יראה. אני משתדלת לזוז (לא מספיק) והייתי שמחה להכניס יותר פעילות גופנית לחיי (אם כי זה משהו שאני לא מצליחה בו) ואני גם מצטלמת הרבה (גם סלפי וגם בהזדמנויות אחרות).

כשהייתי מתבגרת לא הייתי מאמינה שכיום אני ארגיש כל כך שלווה עם המראה הלא מושלם שלי. אני גם מייחסת את זה לקבוצות אופנה לנשים מלאות בפייסבוק שאני חברה בהן שמאפשרות לשנות את האקסיומה (הדבילית) שאשה גדולה היא בהכרח מוזנחת  ומראות נשים יפות ומסוגננות שאת סגנון הלבוש של חלקן אני ממש אוהבת וגם מקבלת רעיונות ובעיקר מתרגלת למראה ולנוכחות של נשים גדולות ומגלה שאני חלק מאחוז משמעותי מאד מהאוכלוסייה.


6 תגובות:

  1. טוב לשמוע על המקום הטוב שאת והגוף שלך נמצאים בו כעת. אני איתך בתחושה של הדיסוננס מהגוף, כביכול הוא 'פועל' נגדי, או שיש לנו מערכת יחסים, כשבעצם אם חושבים על זה זו תפיסה משונה מאוד: הרי אני זה הגוף שלי, אולי לא רק אבל בהחלט גם ואפילו הרבה מאוד מהאני זה הגוף שלי. חבל על כל האנרגיות השליליות האלה שאנחנו מוציאות (בעיקר מוציאות, למרות שיש גם שמוציאים) על העניין הזה. אז הידד לפוסט הנוכחי!

    השבמחק
  2. תיארת את זה מצוין. תחושת המלחמה והבגידה של הגוף. אני תוהה איך אחוש כלפי הגוף שלי בעתיד עם הזיקנה והניוון המסוים שהיא כופה עליו (וזאת במקרה הטוב) . מעריכה את עניין הקבלה של חוסר השלמות של הגוף.

    השבמחק
  3. הידד להשלמה בינך לבין גופך, אני מקווה שגם אני בדרך לשם (ואני כבר בגיל המופלג של 59!)

    השבמחק
    תשובות
    1. עם היבטים מסוימים השלמתי . בהצלחה גם לך אמפי. ו 59 זה צעירונת בכל כך הרבה מובנים.

      מחק
  4. את הבלוג הזה לא הכרתי! היה לך בלוג אחר בבלוגספוט (המקום החדש של ג'וליאנה), ולבלוג הנוכחי הגעתי במקרה רק בזכות העובדה ששוטטתי בבלוגר בשפת הקודש וראיתי הפניה אליו. אז תתחדשי! וכמו שתמיד חשבתי, יש יתרונות להתבגרות: נעשים קצת יותר רגועים ומקבלים בתחומים מסוימים.

    השבמחק
    תשובות
    1. פסיכי לגמרי העניין הזה. הבלוגים שלי משכפלים את עצמם.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...