יום רביעי, 1 באוגוסט 2018

סיכום שבוע

(התאהבתי בפורמט הזה של כתיבה סדירה ואני מרגישה שהוא ממש נכון לי)
השבוע קלטתי באופן מוזר שהשמחה חזרה לחיי. לא היו שינוים משמעותיים או דרמטיים אבל פתאום שוב יש לי כוח לאנשים ואת הסקרנות הטבעית הזאת של  להקשיב להם ולדבר איתם ושוב חזר הרצון ללמוד דברים חדשים והמרץ והתנועה. מטפל השיאצו הנפלא שלי אומר שהגוף שלי צריך תנועה ולקח לי זמן להבין את ההבדל בין ימים נמרצים של עליה וירידה במדרגות (בעבודה שלי יש לי המון הזדמנויות לעשות את זה) לבין ימים של ישיבה שלפעמים נכפית עלי כשיש לי הרבה אנשים לשבת איתם ברצף אם כי זה קורה פחות ופחות.
היום קמתי ב 5:45 וכמעט נפלתי מהמיטה מהפתעה כי זה לא שכיוונתי שעון לשעה זו. קמתי באופן טבעי עם רצון לקום. מה נסגר איתי?
שמתי לב גם שהצורך שלי בשליטה על חיי וחיי אחרים פוחת משמעותית. נן מאושר מזה שיש לו יותר מרחב ודווקא אז הוא רוצה יותר את קרבתי.
היום תקבלו גם שיר וגם תמונה.

חברתי ואני יצאנו להליכה והייתי חייבת לעצור ולהתפעל מהעץ הזה. בסוף אחרי כמה צילומים וגם סלפי עם חברתי וחברה נוספת שהצטרפה אלינו התחלנו את ההליכה המאד נמרצת כי לחברה השלישית יש מנוע טורבו בגוף.
חזרתי אדומה ולוהטת (כמו העץ) וממש ממש שמחה.


זה שיר שאני מכירה מיליון גרסאות שלו ועדיין דה לה כרמלה הצליחו לעשות לו ביצוע משגע.

סוף שבוע מבורך

7 תגובות:

  1. ימים טובים, אם כן. ויופי של עץ.

    השבמחק
  2. איזה כיף שחזרה לך השמחה, ושאת מודעת לתנועה של הגוף....ובעיקר שיש לך כוח וסבלנות לאנשים. לא מתפלאת שנן מחפש את קרבתך כאשר את משחררת קצת. if you love someone, let them go......אומרים. וזה נכון. ככל שנאחזים במשהו או במישהו, הוא מתאמץ להשתחרר. ככל שמשחררים - יש אפשרות לקירבה מרצון. מקסים.
    העץ משגע! אבל איפה השיר?

    השבמחק
  3. סליחה, מצאתי את השיר. לקח לו זמן לעלות

    השבמחק
  4. הליכה נמרצת עם חברות, נשמע לי אידיאלי. אני לא הצלחתי ליצור לי קבוצת הליכה כזו, ומקנאה. אבל כנראה שלא מספיק כדי לעשות משהו בנדון 😕

    השבמחק
    תשובות
    1. לא בדיוק קבוצת הליכה ולצערי מאז לא הצלחתי. הלחות באוויר קשה לי מדי.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...