יום שלישי, 2 באפריל 2019

מה נשתנה או פוסט של תחילת אפריל

נכנסתי לחודש יום ההולדת שלי שהפעם למרבה הצער חל בדיוק יום אחרי ליל הסדר. קצת מוריד ומצד שני כולם בחופש אז אולי זו הזדמנות למשהו. כך או כך, השנה לא תכננתי כלום.
אהיה בת 44 שזה מספר יפה וזוויתי שבסופו של דבר אומר שאני קיימת 44 שנים. ויום הולדת זה עוד סוג של ראש השנה  שמאפשר להחליט דברים חדשים ולראות לאן התקדמתי אם התקדמתי ואילו החלטות אני ממשיכה בעקביות לא לקיים.
יש החלטות שלפחות על פניו החלטתי פעם. לא זוכרת אם ביום ההולדת שעבר או לפני שנתיים אבל אני עדיין לא עושה יוגה ולא מרבה לעשות פעילות גופנית ולא עושה דיאטה אז תנוח דעתו של מי שחשב שהשנה אני ספורטיבית ורזה (הייתה כזו החלטה?)
מה שכן בתהליך שינוי (עד לאסיפת ההורים הבאה) זה שאני כבר לא מתרגשת מענייני הציונים של נן. ברור לי שהרבה מזה זה החלטה שלו וברור לי גם שהחלטות לפעמים קשה לקיים ועוד יותר קשה לקבל החלטות מתוך לחצים חיצוניים כשדי ברור לך שזה לא משהו שאתה רוצה לעשות. זה מקל על הקשר בינינו מאד שכן הוא כבר לא בנוי על הרצף ציפייה-אכזבה. חשוב מזה: הקשיים מסתירים את ההצלחות שלו ויש לו גם הצלחות. הילד קיבל 100 בספרות. וכאן יבוא פתגם על תפוחים ועצים.
עוד החלטה שלי היא לא להתעצבן מפסח. זה תמיד חג שמוציא ממני עצבים כי אני מרגישה את האנרגיות של הלחץ מסביבי ויש בו גם הרבה כפייה. אולי זו תחושה אוטומטית כי גדלתי בבית דתי והיום אנחנו ממש לא עושים ניקיון פסח /ניקיון אביב כי:א. אין לנו זמן. ב. אנחנו דחיינים. ג. חמץ לא מזיז לנו.
אבל הסופרים מעצבנים כי כבר עכשיו מתחילים להיעלם מוצרים ותחושת האיסור והמחסור מאד חזקה לי. אז לא. לא יהיה מחסור ויהיה אוקיינוס של חופש (במונחים שלי) שזה דבר חיובי ונפלא.
חוץ מזה בחירות. לא תשמעו ממני מילה על פוליטיקה אבל אני אפילו לא סגורה עדיין סופית למי להצביע. אבל יהיה חופש.
וגם אני אעשה משהו שמעולם לא עשיתי קודם ואלווה חברה לטיפול כימו. אני מאד רוצה לעשות את זה הכי טוב שאפשר ואין לי מושג איך .

החורף של תחילת אפריל היה קצת מעצבן בהתחלה. היה לי קושי להתייחס להיבטים החיוביים שלו כמו אוויר נקי אבל מצד שני התחלתי לצלם שלוליות. השתקפויות תמיד היו הקטע שלי.





8 תגובות:

  1. ההשתקפויות שאת מצלמת מאוד יפות. ו-44 הוא מספר יפה בעיניי. שיהיה חודש-יום-הולדת-שמח!
    ונראה לי טוב ששחררת בעניין הציונים של נן. זה בין כך ובין כך קרב אבוד, שתלוי בו ולא בך, עדיף בעיניי לשחרר מראש.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכימה איתך. מבחינתי לשחרר זה אומר בעיקר להשתחרר מתחושת הנחיתות שלי מהתקופות בהן התקשיתי בלימודים, והקשיים של נן מהדהדים את הקשיים שלי.בסוף אני בסדר וגם הוא.

      מחק
    2. תודה רבה :) כיף לשמוע.

      מחק
  2. צילומי השלוליות עשו לי את היום! מקסים.
    לא נורא שיום הולדתך וחג הפסח השתלבו השנה - באמת כולם בחופש ואפשר בכיף לתכנן פעילות מהנה ביחד.
    לגבי החלטות - מצאתי שהדרך היחידה שאני מצליחה להחליט ולממש זה בכל רגע נתון. עכשיו אני יוצאת להליכה. עכשיו אני מרימה טלפון לחברה. החלטות של "השנה אעשה יותר ספורט או אשמור על יותר קשר עם חברות" - בחוויה שלי - חסרות בשר ומשמעות. וגם החלטות לגבי דברים שאת לא באמת רוצה לעשות. את מספרת על נן והלימודים ואני נזכרת שאצל בני התפנית ברמת ההשקעה שלו בלימודים הגיעה רק כאשר היתה לו מחנכת באמת טובה (כמה כאלה יש? אפשר לספור על יד אחת?) שגרמה למוטיבציה...וגם כשרצה להתקבל לתיכון מסוים שהיתה בו מגמת מוסיקה, ותנאי הסף כמובן היתה תעודה טובה. כלומר - בלי קשר לנדנודים או לחץ מאיתנו, ההורים.
    וכמה נחת כשהילד טוב בספרות........הלוואי והיו שמים יותר דגש על מדעי הרוח.....נראה לי שכל החברה שלנו היתה נראית (ונשמעת) אחרת.
    לגבי פסח - נראה לי שהדרך הטובה ביותר היא לגמרי להתעלם ממנו. נכון, אפשר ורצוי להצטייד כבר עכשיו במוצרים שיחסרו על המדפים, אבל מעבר לזה פשוט לסרב להיכנע ללחצים מסוג כלשהו.
    גם לי היה קצת קשה עם החורף באפריל (כתבתי על זה) אבל הנה אביבי לגמרי היום ובזכות החורף הארוך הכל ירוק ופורח.
    גם אני מחכה שהבחירות האלה (וכל הגועל של המשא והמתן הקואליציוני שיבוא אחריהן) יהיו הרחק מאחורינו. גם אני לא כותבת על פוליטיקה אבל אני יודעת בדיוק במי אבחר וזה לא מאהבת מרדכי כל כך כמו מהצורך העמוק להחליף כבר את המן........
    איכשהו אני לא נורא אופטימית שזה יצליח.
    ולגבי ליווי החברה לטיפול כימו - פשוט תהיי טבעית איתה, אל תחנקי אותה בדאגה ועודף מסוג כל שהוא. תהיי לצידה, תראי מה היא צריכה, לפעמים זה פשוט מישהו לפטפט איתו תוך כדי, או כרית נוחה או שתייה.....פשוט תהיי איתה, תהיי קשובה....איזו נהדרת את.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה שהצילומים שימחו אותך. יש לו מחנך מקסים ומבין שרואה את הילד מעבר למפעל ציונים (והיו לו גם מטענים משלו ממערכת החינוך כך שהוא מודל לכמה הציונים לא משקפים את מי שאתה ואת היכולות שלך). ולגבי הבחירות נוטה לעשות כמוך אבל מצד שני מרגישה צער על מפלגות שמשקפות יותר את הדעות שלי שהן בסכנת הכחדה. בסופו של דבר יש פה קול אחד בלבד. ולגבי החברה זו הייתה הקלה גדולה להיפגש איתם ולהרגיש ששום דבר בחברות שלנו לא השתנה כך שאני יותר בטוחה בעצמי עכשיו. מקווה שאהיה נהדרת. חיבוק.

      מחק
  3. גם אני גיליתי, ומהר למדי, שאין טעם ללחוץ ילדים בענייני ציונים. כשהם רוצים הם משיגים כל דבר, ואם לא, ישיגו בהמשך. וכמה זה משחרר את ההורים, ומוציא אותם ממשבצת המשתפים במקרה הטוב, השוטר הרע במקרה הפחות טוב. באותו אופן אי אפשר ללחוץ בענייני פסח. מי שנקי ממילא לא צריך אותו, ומי שלא (המממ, כמוני) עושה מה שאפשר.

    השבמחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...