זו התקופה הכי ארוכה בה לא כתבתי ואולי קצת נעלמתי גם לעצמי בשל הצורך
להתמודד אבל עכשיו אני בשלב של אחרי.
חגגנו לנן בר מצווה ואני מרגישה כמי שהתגברה על פחד גדול והצליחה
להגדיר לעצמה איפה היא בתוך המקום הזה של הסתגלות לילד שהופך לנער והתמודדות עם
המרכיבים השונים בזהות שלי שלא מקבלים ביטוי ביום יום ואיך מעבירים את אותם
מרכיבים ומצליחים להישאר נאמנה לעצמי ולערכים שמנחים אותי כיום וגם למשפחה המורחבת
שלי שחיה לפי ערכים שונים ולמצוא את המשותף.
כיום אני מבינה את זה יותר. הצלחנו לעשות מסיבת בר מצווה אינטימית
שעיקר האורחים בה היו משפחה וגם זוג חברים שהוא כמו משפחה. הצד הטקסי קיבל את
המקום שלו ולמרות ההתנגדויות שהיו הוא בוצע על הצד הטוב ביותר כך שהסבים קיבלו את
מנת הנחת שלהם .עשינו את זה בבית כנסת קונסרבטיבי מה שאומר שהנשים קיבלו הרבה מקום
שבדרך כלל הן לא מקבלות. אפילו הצדדים השמרניים במשפחה הגיעו ומצאו את הדרך שלהם
להיות חלק מהחגיגה בלי ללכת נגד מצפונם ההלכתי. מראש הקו המנחה שלי היה בלי כפיה
וכך כולם הרגישו שקיבלו את המקום שלהם.
זה היה מסע התבגרות רציני של נן וגם שלי. זה היה קשה לנן ללמוד לקרוא
בתורה ולמעשה לדבר בשפה זרה לעולם שלו. גם אני עליתי לתורה לראשונה בחיי והתרגשתי
כמו שלא חשבתי שיקרה.
הייתה חגיגה שמחה, היה אלכוהול. שני הצדדים רבו ביניהם מי ידבר קודם
שכן כל צד רצה לתת לצד השני את הכבוד. כל מי שרצה לברך את נן בירך אותו. ואני
הרגשתי מבורכת במשפחה שיודעת להרעיף אהבה ולהכיל גם דרכים אחרות. אני חושבת שמהם
למדתי לקבל גם את מי שחושב שונה ממני.
עוד יציאה מאזור הנוחות הייתה העובדה שאני הובלתי את כל המסיבה. אני
סגרתי הכול עם המסעדה, בית הכנסת והצלם
וכל הבחירות היו מוצלחות. גם הנחיתי וניתבתי את המדברים ועברתי בין האורחים
לוודא שכולם בטוב ולא הייתי מאמינה שאני מסוגלת לארח ככה.
ועכשיו אני מרגישה כמי שהתגברה על מחסום גדול בחיים .
נראה לי שיש משהו בגישה של בית כנסת קונסרבטיבי שבאמת מאפשר קבלה של כל הצדדים. גם אנחנו בחרנו בזמנו בטקס בבית כנסת כזה בשביל הילד שלנו.
השבמחקכיף שעבר בשלום ובנעימות, ומזל טוב! עכשיו הזמן להתבשם מן הזיכרונות הנחמדים של האירוע :)
אני מקווה שיש לאורחים זכרונות טובים. אני בעיקר מרגישה שמחה מהנתינה ותחושת המסוגלות והידיעה שזה עבר.
מחקמאד שלמה עם הבחירה בקונסרבטיבים אפילו מבחינה אידיאולוגית הרגשתי צורך לחזק את הזרם ולתת לו ביטוי והוא ענה על הצרכים שלנו לכלול את הנשים בטקס. בדיעבד לא לכולם זה עבר חלק אבל הם התמודדו והתנהלו באופן מכבד ומבחינתי זה מספיק.
מזל טוב לנן וגם לך על צליחת אבן הדרך הזו באופן כל כל מוצלח וחיובי וטוב. כיף לשמוע ממך
השבמחקתודה אמפי יקרה.
מחקאת מחזקת את מה שאני חושבת על בר המצווה של הילדים: הרבה מזה זה טקס התבגרות של ההורים. מזל טוב, ג'וליאנה :)
השבמחקמסכימה איתך. הרגשתי קצת אשמה שהייתי כל כך בתוך הדרמות הפנימיות שלי סביב הנושא ולא נתתי לו מספיק מקום. אבל היה עבר ונגמר ובאמת עשיתי את המיטב.
מחק