יום ראשון, 19 בינואר 2020

חזרתי


לאחרונה אני מוצאת את עצמי מקבלת מזכרות מהעבר וממש נחמד לי לקרוא את עצמי מלפני כמה שנים. שריר הכתיבה שלי מתחיל להתנוון ואולי זה פשוט קטע שבו המיקוד שלי הוא במקומות אחרים.זה אולי דחף אותי לחזור לכתוב. מקווה שאחזור למתכונת של פעם בשבוע כי היא הייתה טובה לי.

בעקבות משברים רפואיים שקרו לחברים שלנו התחלתי להיות יותר מודעת לגוף שלי. אולי בקטע של הבנה שאם לא אעשה פעילות כלשהי הגוף שלי יתחיל לבגוד בי במקומות שונים. ואז התחלתי לעשות יותר פעילות גופנית יזומה (פעמיים בשבוע פילאטיס וללכת ברגל מתי שרק אפשר).  באכילה המצב לא להיט בין היתר כי אני מתקשה לפנות את עצמי לבישול. אני מרגישה שהפכתי להיות מודעת יותר לאופן בו אני מחזיקה את הגוף ובכלל האנרגיה שלי שם.

בעבודה נשחקתי עד דק והיו לי כמה ימים שממש שנאתי להגיע לעבודה (וזה כשאני אוהבת את העבודה שלי וטובה בה). זה הגיע לכדי בכי מזן הקש ששבר את גב הגמל מול הבוסית שמצדה הייתה אמפתית (ואז אספתי את עצמי ועשיתי את המשימה שהוטלה עלי על הצד הטוב ביותר וביקשתי יומיים חופש ביומיים של פקקי הענק בירושלים) ואיכשהו הכול התחיל להתיישר כולל האנרגיות בעבודה. עצם הידיעה שצפויים לי יומיים נינוחים.

אתמול מטפל השיאצו שלי ביטל ואני שמחתי שמדובר בערב בלי תכניות והצלחתי לראות שני פרקים בסדרה "הנספח" שאני ממש נהנית ממנה וגם לאכול ארוחת ערב עם נן (דבר נדיר אצלנו).

נן כל הזמן רוצה לנסוע לחו"ל. זה שהחברים סביבו כל הזמן נוסעים בטח לא עוזר ואני עונה לו שגם אני רוצה כל הזמן לנסוע לחו"ל (בכלל להתאוורר מהמציאות הלוחצת פה) אבל אני גם מבינה שזה לא יקרה השנה בגלל שזו שנה עם הרבה הוצאות. אני די בסדר עם זה כי אני מאמינה שכשניסע נוקיר את זה יותר.
טוליו ששונא לנסוע נוסע מטעם העבודה כשלוש פעמים בשנה  (משהו על אלוהים אגוזים ושיניים).

השבוע יש מפגש של מועדון הקריאה ויגיעו הרבה (הספר היה ממש מוצלח, צבע החלב של נל ליישון) ונתארח בבית מקסים עם אח וחתולת ספינקס הורסת. יהיה נעים וטעים ומה שהכי שוס זה שלמחרת אני לא אצטרך לקום מוקדם וכמובן שאני אראה המון חברות שלא פגשתי מזמן.

וחוץ מזה קראתי ספר חמוד שעוסק בספרים לעזרה עצמית (יגיע פוסט נפרד עליו בבלוג הסקירות)  והייתה לי נסיעה מוצלחת לתל אביב ביום החופש הקודם שפרגנתי לעצמי שכללה טיול בשמש בנחלת בנימין. סרט צהריים על סטודנטים לחוצים לרפואה (סרט צרפתי שבדיעבד לא סיפק חוויה אסקפיסטית כי סטודנטים לחוצים זו המציאות שלי), ספל אספרסו חמוד מקרמיקה ושרשרת אמייל יפהפייה וגם חולצה משובצת שרציתי וגולף.
מרגישה שבעקבות הספר של שלי גרוס ובאופן כללי סידור הארון שלי שהופך למלאכה מעצבנת וסיזיפית התחלתי לקנות יותר ממוקד ולחשוב מה באמת חסר לי. בינתיים לא קניתי מכנסי ג'ינס בהירים כי לא מצאתי את הגוון המדויק שרציתי אבל השקעתי במדידה וקניתי פריטים שאין לי בארון ומתאימים למה שרציתי. ולא סתם כי התחשק לי להתחדש.
שמתי לב שאני עכשיו לובשת יותר בגדים שהוזנחו אצלי בארון וזה גם נחמד לי לגלות אותם מחדש.



מתגעגעת לתכלת

אמנות בספרים. חבל שלא צילמתי מהאמצע.

דורה בג'ונגל

וזה הספל המושלם שלי שמספק לי את רגעי הנחת בעבודה.

7 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. נשמע שאת בתקופה טובה עם עצמך, נהנית מה שאת עושה ומפרגנת לעצמך הנאות קטנטנות פה ושם. זה טוב.
    נרשמתי לקרוא אצלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברוכה הבאה. גם אני אוהבת לקרוא אותך :)

      מחק
  3. נכון שכיף גדול לקרוא דברים שכתבת בעבר? לפעמים שוכחים באיזה מצב היינו אז, מה עניין אותנו, מה הטריד אותנו........מאד מאד אוהבת להיתקל בדברים שכתבתי פעם.
    מודעות לגוף זה נהדר. ובאמת חשוב למצוא מה עושה לך טוב. גיליתי שפילאטיס ממש לא עושה לי טוב אבל הליכות והאליפטיקל בחדר כושר זה ממש סבבה. וכמובן תרגילי המתיחות עם גומי השונים שקיבלתי מהפיזיותרפיסטית.....טוב שאת דואגת לעצמך.
    טוב לשמוע שהבוסית שלך התייחסה באמפתיה ברגעי המשבר שלך. וזה ממש נכון שכאשר את יודעת שמצפה לך חופש ומנוחה, המטלות מרגישות יותר בנות ביצוע....
    את ממליצה על "הנספח"? לא התחלתי לצפות.....
    אלוהים אגוזים ושיניים זה נכון. מי ששונא נסיעות לחו"ל חייב לעשות זאת בגלל עבודה, ומי שמת לנסוע לא באמת יכול להרשות לעצמו. מעניין לשוחח עם נן על הרצון הזה. לפעמים זה כי הוא זוכר חוויות טובות מהבילוי איתכם (שאפשר לשחזר גם בטיול בארץ), לפעמים זה בגלל החברים שלו שנוסעים לחו"ל והוא מרגיש שהוא מפספס משהו....כדאי לברר מה בדיוק חסר לו. הבעיה העיקרית כמובן היא שהוא לומד וגם את מרותקת ללו"ז של לימודים..מה שאומר שאתם פנויים לחופשה במועדים הכי יקרים בדרך כלל. אבל יש גם מבצעים מטורפים לסופ"ש (אולי עם הפסד של יום או שניים מהלימודים)....שווה לבדוק. מה שכן את צודקת שתוקירו את החוויה יותר אם היא לא מתרחשת לעיתים קרובות מדי.
    כרגיל בזכותך הורדתי את הספר "צבע החלב" (באנגלית) וכשאסיים את The Hate U Give שאני קוראת עכשיו, אתחיל אותו.
    אוהבת לקרוא על ימי הכיף שלך בתל אביב והקניות החביבות שגורמות לכך שאת גם נהנית מהפריטים שקנית והם גם בטח מזכירים לך את יום הכיף עצמו בכל פעם שאת משתמשת בהם.
    באמת נחמד לגלות פריטים בארון שהוזנחו, זה כמו לפגוש מכר ותיק.......
    התמונות נהדרות, אוהבת את עין-הצילום שלך............

    השבמחק
    תשובות
    1. נהנית מהתגובות שלך. לגבי נן זה תמיד מפתיע אותי שהוא בסופו של דבר נהנה בחו"ל כי בטיול עצמו יש לא מעט קיטורים וחיכוכים. זה טבעי, אני יודעת. אני חושבת שעיקר הכמיהה של נן לחו"ל נובעת מההנאה שלו מהמקומות החדשים והאוכל ואני מניחה שזו גם האינטנסיביות של השהות איתנו והיכולת לספר חוויות לחברים ולהרגיש חלק מזה כי זו באמת די נורמה.

      מחק
  4. הנה התכלת חוזרת, סוף סוף.
    והספל מדליק:)

    השבמחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...