אני מרגישה חסרת מנוחה ועם ראש לא שקט ועכשיו גם אחותי ומשפחתה הצטרפו
לסטטיסטיקה המחורבנת ונמצאו חיוביים לקורונה. אני בונה על זה שהם צעירים ובריאים
ושיעברו את זה בסדר. הם היו בבידוד קודם ולא במגע עם ההורים כך שבעניין זה אני די
רגועה
חוץ מזה העבודה מהבית היא סוג של מאבק . קשה לי עם זה שפינת העבודה
שלי באיזור חשוף ואני גם ככה מוסחת מאד בקלות. קשה לי עם הרצון לזלול אוכל מנחם
בלי הפסקה ואני לא היחידה עם הרצון הזה כך שיש מאחורי טיילת למטבח ואנחנו במצב של
כל יומיים סופר שהוא מצב לא אידאלי. היום ניהלנו ישיבת צוות בזום שהייתה משמחת
ומדכאת. הרגשתי שאני מתגעגעת מצד אחד ומצד שני היה לי קושי לתרום לשיחה והיה קשה
לראות את הפרצופים הכבויים של כולם. המדיום הזה עוד חדש לי. אתמול התנסיתי בו
לראשונה עם מועדון הקריאה. אז עשיתי את זה בטלפון וזה היה ממש משמח לכולן שהצלחנו
לקיים את המפגש.
הימים שלי מורכבים מהצלחות קטנות וכישלונות קטנים. אחת ההצלחות שלי
הייתה חמש דקות של תרגול פילאטיס ע"פ סרטון. זה היה בעיקר בדיקה של האפשרות
לעשות את זה. אולי מחר או בהמשך היום אתרגל יותר.
חברה הלכה לחקלאי לקנות חסה. היא אמרה שהייתה התנפלות רצינית (זה היה
ממש נחמד עבור החקלאי שסיפר בסרטון בקול שבור שיש לו שדה שלם שאף אחד לא יקטוף
והוא מוכר חסה בשקל). קניתי אחת לי ואחת לשכנה שביקשה. אולי אתחיל לנשנש חסה לפחות חלק מהזמן.
אנחנו אוכלים סלט בארוחת צהריים, אנחנו אוכלים יחד. אתמול ישנתי
שנ"ץ וזה עשה לי טוב.
מצאתי דרך להתלבש בנינוחות אבל עדיין להתלבש חלקית כדי לא להיות
בפיג'מה ימים שלמים. אני סוף סוף מקבלת את ההזדמנות לגדל שיער לבן כי ישיבת זום לא
תגרום לי לטרוח לצבוע את השורשים אבל כן תגרום לי לשים אודם. לא הייתי היחידה ששמה
(לא סגורה מה יהיה אחרי הקורונה). קניתי פינצטה טובה כדי לא לאבד צלם אנוש.
משטחת את העקומה של סל הכביסה.
מתחילה לבדוק סרטוני מיינדפולנס וסרטונים קצרים של כאן 11. מתכתבת עם חברות בוואטסאפ. מדברת כל
יום עם ההורים שלי והסבים שלי.
בקיצור יהיה בסדר
גם אנחנו קיימנו ישיבת צוות בזום. דא עקא שאין לי מצלמת רשת ואין לי מקרופון, וכל ההערות שכתבתי בצאט הכללי בכלל לא הגיעו לעיני המשתתפים מתוך בורות מלאה בהבנת הכלי [ מורים, מה ציפית? ] מבחינת אכל, אני במצבי לחץ לא אוכל, בת זוגי לא מצליחה להשתלט על הזלילה, אבל היא למדה לאכול דבר קטן כל פעם.. כך היא משתלטת על עצמה, אני חושב.
השבמחקזו באמת מצווה לקנות ישירות מהחקלאים שנתקעו עם סחורה. אנחנו הזמנו מגבות בזול ממישהו שהכין מלאי לבתי מלון ומכר 4 במאה שקל. נראה מתי יגיעו.
השבמחקנראה לי שלהתלבש - אפילו בבגדי ספורט או משהו נינוח אחר - זה הרבה יותר בריא לנפש מאשר להסתובב כל היום בפיג'מה.
אתמול קיימתי שיחת זום רבת משתתפים בפעם הראשונה - עם בני הדודים של T (שניים מהם בחו"ל) והיה לא רע. בינתיים אני לא נסחפת לזלילות - אבל חזר לי התיאבון (אחרי חודש של אנטיביוטיקה וכאבי שיניים) אז אני צריכה להיזהר.
אהבתי שאת משטחת את העקומה של סל הכביסה. נראה לי שקיפול כביסה ושטיפת כלים הן בין הפעילויות שדי מרגיעות אותי. החזיקי מעמד
הזום הזה נכנס לחיי בסערה לפי כשבועיים והשתלט עליהם לגמרי. למדתי להקליט סרטונים קטנים של הסברים לתלמידים שלי - אפילו יש שם לוח שאפשר לכתוב עליו ולשתף במסך. עשה לי את היום...
השבמחקרק בריאות ומצברוח טוב :)