יום שישי, 20 בנובמבר 2020

פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלטתי על מסורת של סופ"ש . בכל יום שישי אפרסם פוסט על הדברים החיוביים שקורים לי השבוע וגם הדברים שהייתי רוצה שיקרו לי בשבוע הבא. זה קצת לעצמי וקצת לכם. פייסבוק קצת פומבי לי מדי לדברים האלה.

שבוע 1

* השבוע היה מזג אוויר מושלם, קצת שמשי וקצת קריר עם שמיים צלולים. אכלתי את הכריך בגינה של המכללה ומדי פעם בהפסקה אני יושבת במרפסת וסופגת קצת שמש ונזכרת שככה אני הכי אוהבת את מזג האוויר, צלול ונקי ושמשי והכול מתחיל להיות ירוק*

*החלטה לשבוע הבא: לחזור להליכות. זה יותר קשה למצוא לזה זמן אבל זה חסר ואני רוצה יותר להיות בכושר ולנשום טוב*

*העבודה מלאה במשימות ובתקשורת עם אנשים ואני נזכרת שאני דווקא אוהבת את האקשן הזה ולפעמים אפילו נשארת אחרי הזמן רק כי אני במין מצב זרימה ונהנית לפתור בעיות ולתת מענה ומגלה שגם בזום אפשר.משמח שאנשים רואים את זה ומעריכים את זה*

* החלטה לשבוע הבא: להמשיך אבל גם לזכור לקחת את ההפוגות ואת הויטמינים ולשתות כי לפעמים אני שוכחת ואולי גם לצאת פעם מוקדם לשם שינוי*

*סוף סוף מצאתי זמן להתקשר לסבים שלי וגם לאמא שלי ובשבת שעברה חגגנו יום הולדת לחמי ופעם ראשונה שהגענו אליהם הביתה מאז מרס(!) הם חששו בהתחלה להיפגש ולקח זמן עד שהמציאות התייצבה ואפשרה את זה. כמו כן הצלחנו להבדק לקורונה יום קודם.*

*החלטה לשבוע הבא: לבקר אצל ההורים והסבים שלי ולפנק אותם.*

*לפני העבודה קניתי קפה וישבתי על ספסל ופתאום אני רואה את החברה הכי טובה שלי מהתיכון . הקשר הדלדל בשנים האחרונות אבל שמחנו להתראות. איחרתי לעבודה בחצי שעה אבל זו הייתה חצי שעה ממש טובה לקשקש איתה על הספסל ולהשלים פערים ולהיזכר שהחברות איתה הצילה אותי ממקומות מאד לא טובים בתיכון.*

*החלטה לשבוע הבא: לחדש קשרים גם אם טלפונית. ולהתקשר לחברות. מציאות הקורונה הרחיקה ביני לבין חברות שכן הייתי נפגשת איתן הרבה ואיכשהו נעלמנו אחת לשניה.*

*פגישת זום של מועדון הקריאה שקצת התבאסתי ממנה כי היו לי המון תקלות אינטרנט ובעיות עם האוזניות אבל קיבלתי המון אהבה והערכה מהבנות בעיקר על זה שאנחנו מצליחות להמשיך עם שגרת המועדון גם בזום. זה הרבה בזכותי ולמרות שזה קשה לי אמשיך.*

*החלטה לשבוע הבא: להתחיל את מאה שנים של בדידות כי משום מה החלטנו לאתגר את עצמנו. זה ספר מצויין אבל בתקופה זו זה אתגר לא קטן*



4 תגובות:

  1. זה מקסים. פוליאנה :)
    חלום שלי: פעם פעם, כשהקורונה הזאתי תיגמר, ניפגש שתינו בחצר המכללה ונאכל את הכריכים שלנו שם ביחד, רצוי ליד הרקפות :)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה יהיה נפלא.אנחנו כל כך הולכות לעשות את זה. בינתיים ראיתי רק עלים אבל עוקבת אחרי הרקפות בשבילך :)

      מחק
  2. איזה פרויקט נפלא, כל כך אוהבת כשאת כותבת על דברים טוב שהיו או שיהיו או שאת מתכננת שיהיו. מצפה להמשיך לקרוא עוד ועוד.
    קראת כבר את 100 שנים של בדידות? נדמה לי שלפני שנים רבות התחלתי ונתקעתי....אולי אנסה שוב. בזכותך. תמיד בזכותך.

    השבמחק
    תשובות
    1. קראתי בעבר את 100 שנים של בדידות במין התקף כזה של לילה ללא שינה כי לא יכולתי לעזוב אותו. זאת אחרי שנים של דחיינות. היום זה לא יהיה קריאה כזאת אבל גם לקריאה האטית יש את האיכויות שלה. הכתיבה נהדרת והתרגום זורק לתקופה אחרת. כיף שאת מגיעה בזכותי לספרים טובים.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

פרויקט חדש 10 שבועות של אושר וכתיבה

כל כך נחמד כשפייסבוק מזכיר לי פוסטים של רגעים מאושרים משנים קודמות ואני נזכרת שפשוט היה נחמד לי לאסוף את הרגעים האלה וגם לכתוב עליהם אז החלט...