מזג
האוויר הקצת משוגע שעיכב את החזרה לשגרה היה יפה ומדאיג בו זמנית. מדאיג בעיקר
בגלל שזה מחריף את מצב האיטום של הבניין ואני כוועד אמורה לטפל בזה אבל זה כל פעם
נתקע מסיבות שלא תלויות בי.
אבל
בסופ"ש יצאה השמש ואני יצאתי לצעוד וממש נהניתי מהטבע הנפלא. אני מרגישה ממש
מבורכת שיש לי כל כך הרבה טבע סביבי ואמנם קצב ההליכה שלי הרבה יותר אטי כיום אבל
עצם זה שהתחלתי לצעוד בשבתות בבוקר כהרגל זה כבר המון בשבילי. כמו כן הודעתי למורה
לפילאטיס שאני חוזרת והיא שמחה מאד ואני חשבתי שכרגיל תקעתי לעצמי עוד משהו ללוז
ועוד פעילות גופנית אבל אז אמרתי לעצמי שאני חייבת לשפר את המצב בגופני שלי שכן כיום כל הזמן נתפסים לי שרירים ואני משמינה
וקצת נמאס לי מזה וגם מההתנשפויות.
בגזרת
הנטפליקס,
חיסלתי
את 10 אחוז, סדרה אהובה ומשמחת מאד וזה קצת ביאס אותי כי לא תהיה עוד עונה אבל תמיד אוכל לחזור לפרקים (נטפליקס כבר הציעו לי
לחזור לעונות הקודמות) וחוץ מזה אני באמצע בריג'רטון ונהנית מכל רגע.
כמו כן
צפיתי בסרט "אכפת לי" שהיה מטריד וממש לא קומדיה כמו שאמרו על אישה
עבריינית שמנשלת קשישים מירושה עד שהיא
מסתבכת עם הקשישה הלא נכונה. משאיר תחושה מבאסת.
בגזרת
הספרים:
"זרע
רע" של מרגרט אטווד. מרצה אחת המליצה לי עליו וכשממליצים לי על ספר אני לוקחת
אותו אבל לא ממהרת לקרוא אותו. גיליתי שהוא ממש מוצלח. על במאי מפורסם שהודח
מתפקידו והופך למורה לספרות ודרמה של אסירים ומביים את "הסערה" של
שקספיר ועל הדרך מתכנן נקמה במי שנישל אותו מתפקידו.
וגם
"אולי
כדאי לך לדבר עם מישהו " של לורי מור על פסיכולוגית במשבר. אני מתה על
תיאורים מחדרי הטיפול ועל סיפורי טיפולים ופה היא מתארת את הניואנסים בקשר בין המטפלת
למטופל ומה עובר על המטפלת והיא עושה את זה נפלא.
הספקים
לא רעים בהתחשב בכמות הפגישות והזומים שלא עובדים במהלך היום. כמה כיף לחזור
לעבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אם יש לכם מה לומר, פה המקום.