עדכונים חדשים

 

בזמן האחרון לא מצליחה למצוא את השקט ואת הזמן לכתוב. התחלתי שוב את התקופה הזאת בה התחושה היא שכולם צריכים אותי ובסמסטר זה אני גם מלמדת קורס כך שמספר המחויבויות המקצועיות שלי רק גדל. מתחילה להרגיש שהמציאות האטית יחסית של הקורונה משתנה ועכשיו הכול נהיה קדחתני ומלא מחויבויות . חזרתי להתעמל  וזה ממש קשה לי אבל אני מתעקשת עם עצמי לעשות גם את זה כי המציאות המקצועית שלי גורמת לכך שהגוף שלי ללא תנועה שעות ארוכות ואני גם אוכלת לא מסודר ויש התקפי אכילה רגשית כך שאני יכולה להתייחס לתקופה זו כתקופת הסתגלות ואני תוהה כמה זמן היא תימשך וקצת מתגעגעת למרווחי הזמן של פעם וגם למריחת הזמן של פעם  וקצת כועסת על עצמי על זה כי הקורונה הביאה אתה הרבה רע לכולם ואני פריווילגית דיי להתייחס לתקופה הזאת כהערת שוליים וכקוריוז.

עוד חודש ומשהו יהיה לי יום הולדת וכבר נשאלתי איך אני רוצה לחגוג אותו. אנחנו לא כל כך טובים בחגיגות ובהפתעות והמסורת היא שבדרך כלל עושים את מה שבעלת השמחה מבקשת והיה לי קשה לענות מה ישמח אותי.

אני מרגישה שאיבדתי את יכולת התכנון לטווח ארוך יותר מאשר לשבוע הקרוב. אני יודעת אילו דברים משמחים אותי – משתלות, חנויות בגדים, חנויות ספרים, טבע, ים, מדבר, תספורת טובה אבל בני משפחתי פחות בקונספט ואני כן רוצה לחגוג אתם.

דווקא היו לי כמה קניות טובות מרחוק של דברים שהרבה זמן רציתי אבל התאפקתי מלקנות בגלל רצון להימנע מקניות אימפולסיביות.

רומן גרפי מספרד של Agustina guerrero   על מסע ליפן. מכנסיים עם הדפס חתולים מבד רך ונעים. וחוץ מזה פתחו בקניון דוכן שוקולד ממש שווה אז מדי פעם אני מתפנקת בפרלין ובקפה.

יש כמה דברים נחמדים בקורס שאני מלמדת ובעיקר שמדובר בכיתה קטנה אבל קשה יותר ליצור אינטימיות בזום. יש לי כמה אתגרים ואני מאד בוחנת את עצמי ביחס לתלמידים שלי ובעיקר ביחס למתקשים אבל מתייחסת לזה כאל תהליך למידה שלי . אני יודעת שהם מאד מנסים ואז אני מזכירה לעצמי שבפילאטיס אני התלמידה המתקשה ושלמורה לפעמים היה קושי להכיל את זה שההבנה שלי אטית בהשוואה לאחרים. אני מבינה יותר את הקושי של המורה מולי ומצד שני מבינה את התסכול של התלמידים שמאד מנסים אבל קשה להם יותר. אני מחויבת לכל התלמידים וזה לפעמים מלכוד וצריך לבחור כמה להתעכב על הקושי הנקודתי שספציפי לאחד מהם.

חוץ מזה בבדיקה שגרתית רופא השיניים שלי גילה שאני צריכה לעשות כתר בעקבות סתימה גדולה מתפרקת. זה אומר שלושה ערבי יום ראשון אצלו  לשמוע על נכדיו המחוננים. הוא איש מתוק וגם יודע לעבוד בעדינות ולתת לי את תחושת השליטה שאני צריכה על הכיסא אצלו כך שזה לא סבל איום ומנחם אותי שסמוך אליו יש בית קפה ממש חמוד וטעים אז בונה על זמן איכות שלי עם הקלוריות בשני ימי ראשון הנותרים.

במרפסת יש פריחה גדולה של כובע נזיר וגיליתי שגם הפרחים ממש טעימים. האפונה הריחנית מתחילה להתייבש טרם פריחה אבל בגל זאת צצו כמה פרחים ואני מתה לשפץ את המרפסת אבל יכול להיות שזה יהיה חלק משיפוץ כולל של הבניין אז מחכה עם זה.

מתכננת נסיעה לתל אביב ביום שבו יהיה לי חופש לפני פסח. צריכה להמציא גם סיבה פרקטית כמו מתנות לחג אבל זה זמן ממש כיפי.