יום רביעי, 17 במרץ 2021

רענון ושינוי

 

מסיימת שבוע תובעני במיוחד. אני אמנם רגילה לנקודות האלה בזמן שהשחיקה מורגשת יותר וגם בעבודה שלי רגילים ויודעים להכיל את זה, כולל הבוסית החדשה (שנה וחצי בתפקיד) שבתחילת הדרך אמרתי לה שיש תקופות כאלה מזל שיש בקרוב חופש שיאזן את המצב. אני יודעת שהכי מפריע לי בתקופות האלה כשלא רואים אותי ואת הצרכים שלי והמודעות לזה גרמה לי להיות קשובה בעצמי יותר לצרכים שלי ולשים גבולות כשצריך. השיא היה מרצה שביקשה בהתראה אפסית הדרכת ערב ואני פשוט נתתי לה תאריך אחר שיותר התאים לי. עם מרצה אחרת הגעתי לפשרה וקבענו בשעה הרבה יותר נוחה לי. אני מגלה את הצד בו אני קצת נהנית להיות הקורבן אבל בשנים האחרונות אני מבינה כמה להקרבה הזאת אין טעם ושאני יכולה עדיין להיות טובה ומוערכת בתפקיד אם אחשוב על עצמי.

 

יש לנו טקס יומי משפחתי לשבת ולראות את מותק בול באמצע. אני כל כך נהנית מזה ומעצם הידיעה שיש לי סדרה מצחיקה לצפות בה בסופו של יום. שלושתנו אוהבים אותה וזה נחמד גם הצפייה המשותפת. לא היה לנו את זה הרבה זמן.

 

חמותי המסכנה במצב בריאותי לא כל כך טוב ויש עליה הרבה סטרס אז היא התקשרה אלי לבקש שאכין את הסדר. הכול טוב ויפה רק שטוליו הוא זה שמבשל אצלנו כבר כמה שנים והוא עדכן אותם בכך אבל הם לא מצליחים להפנים עובדה זו. כמובן אין לו בעיה לבשל ולהכין אבל משעשע את שנינו שהיא פונה אלי בעניין.

(בסוף אני אקבל את המחמאות על הבישולים שלו)

 

הגינה של הבניין מלאה בפרחי כובע נזיר שכנראה זרעתי. ועוד מעט גם האפונה הריחנית מתחילה לפרוח וזה כל כך מגניב לראות את כל הירוק הפראי הזה מתמלא בפרחים כתומים. שכנתי ששותפה לשיגעון הגינון  שלי גילתה עוד פרחים מגניבים. בשנה הבאה אזרע פרגים. כל כך אוהבת את הפרח הזה והוא מאד מתקשר לי עם שדות פרגים שראינו בטיול בספרד וגם באיטליה.

 

אני כל כך אוהבת את הנוף שבדרך לעבודה ותמיד תאורת הבוקר עוד יותר מיפה אותו. זו תקופה יפה ומלאה ירוק ולפעמים אני חושבת שאם הייתי באותה נסיעה בחו"ל הייתי ממש מתפעלת מהנוף. אני מתגעגעת לנסיעות לחו"ל ולהפתעות שמקום חדש מביא אתו ומצד שני יש לי חיבה למוכר.

 

התחלתי לשמוע פלייליסטים בספוטיפיי שמגוון אנשים מהרשתות החברתיות יצרו ושיתפו וזה נחמד להיחשף לטעמים מוסיקליים אחרים וגם קצת מרענן את הקיבעונות המוסיקליים שלי. הטעם המוסיקלי שלי מאד אקלקטי ובכל זאת אני בסופו של דבר נתקעת על שירים שאהבתי ושומעת אותם עד שנמאס לי. אני גם אוהבת לשמוע מגוון ביצועים לאותו שיר.

 

בדקתי תרגילים של תלמידים שלי והיה מוזר לראות איך משהו שהיה כל כך ברור לי דרך העיניים שלי נתפס שונה דרך העיניים שלהם והם הציגו דרך חשיבה שונה לגמרי .מצד אחד מסורבלת יותר ומצד שני פשוט חשיבה אחרת. אני מלמדת תחום שהנכון לא נכון הוא פחות העניין וזה היה נקודה מעניינת למחשבה בשבילי  לראות איך אפשר לעשות דברים בצורה אחרת.  מה שמעניין היה שזה חזר על עצמו.  הם כן הבינו את מה שלימדתי אבל הייתה שם חשיבת יתר. אולי הם חשבו שלא יכול להיות שזה כל כך פשוט ויש פה איזה תחכום. אני כותבת לכל אחד בנפרד את הדרך שאני חשבתי עליה אבל מציינת שזו לא טעות מצדם אלא חשיבה מסוג שונה.


כבר יש לי חמניות אבל עוד לא צילמתי



נראה שעניין הלחשוב על דברים בצורה אחרת חוזר על עצמו בפוסט הזה.

4 תגובות:

  1. האיש שלי מאוד אוהב את מותק בול באמצע ואני יושבת לפעמים לצפות איתו ומשתכנעת בהדרגה שזה באמת מוצלח ומצחיק. וכתוב ועשוי טוב.
    בעיניי זה סידור מצוין שמישהו אחר מבשל ואת מקבלת את השבחים. אני לגמרי בעד :)

    השבמחק
    תשובות
    1. בסוף אני אקבל מחמאות על הבישולים של השכן בעל הקייטרינג כי כנראה שנעשה לעצמנו חיים קלים השנה. ומה שאני ממש אוהבת במותק בול באמצע זה את משחקי המילים והשמות ההזויים של הדמויות.

      מחק
  2. באמת המוטיב החוזר בפוסט בנהדר הזה הוא חשיבה על הדברים בצורה אחרת.
    פשוט הרגשתי איך החיוך שלי מתרחב עם כל פיסקה חדשה.
    ממש שמחה שאת לומדת להעמיד גבולות ולשמור על עצמך ולוותר על הקורבניות, וכמה זה מפתיע ומשמח בכל פעם מחדש כשאחרים מתאימים את עצמם לשם שינוי לצרכים שלך, ושזה גם בגלל לא מונע בעדם להעריך אותך כראוי.
    לא שמעתי בכלל על "מותק בול באמצע" - הלכתי לבדוק מה זה ונשמע מעניין. אנסה לצפות. תודה. כיף שיש לכם את זמן האיכות הזה ביחד.
    מצטערת שחמותך לא מרגישה טוב, אבל הצחיק אותי באמת שהיא פנתה אלייך בעניין ליל הסדר כאשר אמור להיות לה ברור כבר שבנה הוא הממונה על הבישולים בבית. זה מזכיר לי את חמותי ז"ל, שבכל פעם שהיתה מוזמנת אלינו היתה שואלת על כל מנה "מי הכין?" אצלה זה היה מהכיוון ההפוך, בגלל שבנה (בעלי) שף, היא חשבה שהוא בישל את הכל. מה שהיא בכל פעם היתה שוכחת, היה שהוא בעבודה כל הזמן, ולא היה לו אז זמן לבשל בבית, וזה בדרך כלל היה התפקיד שלי. בצעירותי הייתי נעלבת מהשאלה הזאת. היו זמנים.
    הגינה שלך ושל הבניין נשמעת נהדרת, וכיף שגם עוד שכנה בעניין. פרגים זה להיט - מחכה לצילומים ממרבד הפרגים העתידי שלך.
    זה כל כך נכון שהנוף בדרך לעבודה עשוי להיות מרהיב, אבל בגלל החזרתיות לפעמים שוכחים להתפעל ממנו כמו שעושים בטיול בחו"ל.
    מעניין לחפש פלייליסטים של אחרים. לאחרונה בספוטיפיי אני בעיקר שומעת פודקסטים אבל אחפש גם את הפלייליסטים שאת מספרת עליהם.
    אוהבת איך את מתייחסת לחשיבה השונה של התלמידים שלך ונותנת מקום לתשובות שאינן מה שהיה לך בראש מלכתחילה.
    מחכה לראות גם תמונות של החמניות...........


    השבמחק
  3. לא מצאה חן בעיניי "מותק בול באמצע", כנראה עדיין סאטירה פוליטית מבחינתי חייבת להיות אחרת. פרחי כובע הנזיר הינם פרחי אכילה, אפונה ריחנית, אין לי מושג אם אוכלים את תרמיליה.
    ענין התלמידים ומה שאני מבין מול מה שהם מבינים - האמת שלפעמים, כשאני חושב בשנית על המשימה החדשה הקלה והפשוטה ביחס למשימות אחרות, אני יכול להבין את הטייס האוטומטי", שלא מאמין - "מה?? כזה קל?? לא יכול להיות?!" ואז הסתבכות. עם זאת תמיד ישנו/ה הצדיק.ה בסדום שמבינים את המשימה היטב. בכל מקרה עדיף לי לקבל משימות כתובות אחרת, שונות, תוצר של חשיבה והתחבטות על פני "משימות תוכי".

    השבמחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...