יום שבת, 26 בספטמבר 2020

יומני בידוד#5


התעוררתי לקול ילדות שרות ופכפוך בריכה וזה היה חמוד מאד. כרגיל הרבה קולות של ציפורים וחוץ וגם רוח מלטפת של סתיו. כל כך נעימה הקרירות של הבוקר. בבוקר קראתי את המוסף על יהודה עמיחי ונזכרתי כמה אני אוהבת את המשורר הזה למרות שלא קראתי הרבה שירים שלו. המאמר על הביוגרפיה שלו קצת חידד לי את הסיבות לכך שדווקא הוא מדבר אלי. המפגש של הרוחני והגשמי, העבר הדתי שלו, יכולת ההתבוננות שלו בעולם. נראה לי שכשאחזור לספרייה אקרא יותר ממנו.

לא תמיד אני קוראת את מוסף הספרות והתרבות. לפעמים הוא אקדמי מדי ואני לא בטוחה ביכולת שלי להבין ולפעמים אני פשוט לא מכירה את הסופרות והסופרים שכותבים עליהם ולא מספיק סקרנית להכיר כנראה.

מה שכן אני קוראת את הטור של אברהם בלבן "רשימות תל אביביות". אני אוהבת את השיטוט בתל אביב ומעניין לקרוא על רחובות ופינות שונות שאת חלקן אני מכירה. גם בשיחות עם אבא הוא מזכיר מקומות (הוא יליד תל אביב) ולפעמים הוא סוג של ווייז היסטורי בשבילי. הוא  מתחיל למלא תפקיד משמעותי יותר בחיי והכול דרך שיחות טלפון בלבד.

נסיון כושל לעשות יוגה (מרחב מצומצם מדי וחוסר יוזמה להתחיל להזיז רהיטים),

פייסבוק מזכיר לי שלפני 7 שנים היינו בספרד ושהיינו חופשיים. מתה על הזיכרונות של פייסבוק. איפה נהיה בעוד שבע שנים?

קיבלתי טלפון מחברה שלא דיברתי איתה הרבה זמן.זה קורה הרבה לאחרונה בזכות איתותי העשן שאני שולחת ברשתות החברתיות שאני בבידוד.

יש משהו נרקיסיסטי בחוויה הזאת של להיות רק עם עצמך. מזל שזה שבוע וחצי ולא תקופה ארוכה מדי.

4 תגובות:

  1. חג שמח. אני אוהב מאוד את הרשימות של יהודה ויזן, על אף, ואולי בגלל, היושרה והבוטות שאניני הנפש נרתעים ממנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. חג שמח. יהודה ויזן מאד חד ולפעמים פוגעני בניסוחים שלו אבל לפעמים הוא באמת מדייק.

      מחק
  2. התיאור של ההתעוררות שלך מדגיש איך החושים מתחדדים כאשר מונעים ממך הרבה גירויים. את מבודדת ולכן קולטת עוד יותר צלילים מהרגיל. יש בזה משהו יפה מאד.
    גם ההתקרבות לאבא - דווקא כאשר זה רק דרך הטלפון - וטיפוח הקשר עם חברות, רק בזכות הבידוד - זה משהו שייחודי למצב הזה. נראה שאת מצליחה למצות את הטוב במגבלה הזאת שננחתה עלייך.
    ובאמת זה רק שבוע וחצי. חתימה טובה ג'וליאנה

    השבמחק
    תשובות
    1. כן יש טוב בפניות שמצב כזה מאפשר. היו לי שיחות ארוכות ומשמעותיות שאילו שיפרו במשהו דברים בקשר המסובך שלי עם אבי שכלל שנים של נתק. אני לומדת משיחות הטלפון להכיר בו הרבה צדדים שלא הכרתי קודם ואני ממש שמחה על זה למרות שעדיין אין לי כוחות נפשיים להעביר את הקשר שלב ולהפגיש אותו עם המשפחה שלי.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

התחנה הבאה בחיים

  יש שלבים בחיים שאני מרגישה כמו על רכבת הרים או במקרה הזה דווקא רכבת שמתקדמת בקצב רגיל ועוצרת בכל מיני תחנות אבל בלי שמרגישים   מגיעים לתחנ...