יום שישי, 4 בדצמבר 2020

שבוע 3

הסתיו בתחרות עם האביב על תואר העונה האהובה עלי.  

*בשישי בבוקר חברה הציעה לי לצעוד אתה. היא לקחה אותי למקטע משביל ישראל קרוב למודיעין. מקום יפהפה ומלא בעצי שיזף (גיליתי שזה טעים לי) ואפילו כליל החורש אחד שהחליט לפרוח מחוץ לעונה. חלק מהזמן הצלחנו לקבל גם רגעים שקטים בלי אופנוענים וטרקטורונים ואפילו ראינו איילה והקשבנו לגשם שהתחיל לטפטף. זו הייתה חוויית טבע מושלמת מהסוג שהתגעגעתי אליו מאד. אני ממש מקווה שנחזור על זה. די נעלמנו זו לזו בגלל עומס העבודה של שתינו והיה כיף להיפגש*

*אחי הציע לי להצטרף אליו לנסיעה להורים. אני סירבתי בגלל שלא היית מספיקה עם הטיול אבל נן רצה. הייתה להם הפתעה.*

*סוף סוף החשמלאי הגיע והתקין לנו את המנורות החדשות שקנינו. הן מאד יפות ועם אור חם אבל לא לקחתי בחשבון שאור חם פחות מאיר. עדיין זה שיפור*

* הספקנו ברגע האחרון את תערוכת הצילומים. מזג האוויר היה פחות גרוע ממה שחשבנו. אח"כ אכלנו כריך טונה מעושנת טעים בנמל ת"א שהיה מפוצץ אבל הצלחתי לתפוס את הזנב של השקיעה על הים וקיטשי ונדוש ככל שזה יהיה זה עדיין עושה לי את זה.

*חברה שיש לנו קשר מורכב סוג של חידשה את הקשר. לא פשוט איתה אבל אני רואה את העובדה שהצלחתי לשמור על עצמי ולא להיפגע ממנה ולא ליצור קרע איתה כסוג של הישג. גם קשר מרוחק של פעם ב זה בסדר.

*עשיתי הדרכה באנגלית. אני לא יכולה להגיד שלא הסתבכתי מדי פעם בשליפה של המילים אבל עצם זה שהרגשתי מספיק בטוחה לעשות את זה (רוב הכיתה היו דוברי עברית כך שמדי פעם עברתי בין השפות) ולהציב מולי מראה לגבי מצב השליטה שלי בשפה גרם לי להיות מרוצה מעצמי.*

*הצלחתי ללמד את עצמי לעשות משהו חדש בעבודה והופתעתי מכמה זה היה קל. עד עכשיו הייתי תלויה במישהו אחר שיוציא לי את הדוח הזה ולמרות שהוא אדם חיובי עם רצון לעזור התלות הזאת עצבנה אותי. כדי לזכור את המיומנות הזאת לימדתי עוד קולגה לעשות את זה וזה שימח את שתינו*

*בכל זאת יעשו בעבודה יום גיבוש בחנוכה שיכלול פיקניק . לאור המצב זה המון כי הייתי בטוחה שלגמרי יוותרו על זה. *

*חזרתי לצלם וזה ממש כיף לי*

*הכובע נזיר הצמיח המון עלים חדשים. הזחלים נעלמו*

*היינו במשתלה וקנינו צמחים עונתיים ומצאתי סוף סוף זרעי אפונה ריחנית*








5 תגובות:

  1. איזה יופי של תמונות ואיזה כיף של טיול, ממש קרוב לבית. וכמה נחמד שנן הפתיע את ההורים בביקור עם אחיך!
    הסתיו הוא בהחלט עונה אהובה, ואני מזמן הגעתי למסקנה שאין לי עונה מועדפת, בכל עונה יש משהו שאני מאד אוהבת, ויש את מה שמבאס.
    תתחדשו על המנורות המותקנות. אני מעדיפה אור חם (מה שנקרא אור יום) על פני אור לבן. בהחלט.
    מעניין מה שכתבת על החברה עם היחסים המורכבים. אולי פעם ב ...זה באמת המתכון הנכון לך להיות איתה בקשר תוך כדי שאת שומרת על עצמך. מצד שני אני תוהה בשביל מה לתחזק קשר שבתוכו את חייבת לשמור על עצמך כל הזמן...
    כל הכבוד על ההדרכה באנגלית. ממש.
    וגם על פיתוח המיומנות החדשה בעבודה, מה ששיחרר אותך מתלות במישהו, גם אם נחמד מאד. וגם על שלימדת עוד מישהי לעשות את זה גם.
    וכיף שהספקתם לתערוכה ואפילו ביליתם בתל אביב. זוכרת שאת אוהבת לנסוע לשם.
    מזל טוב על כובע הנזיר, ועל השתילים החדשים והזרעים ובעיקר כיף שחזרת לצלם. יופי של עדכון. המשיכי ככה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת שמכל קשר אפשר להפיק משהו. אותה חברה היא מאד חכמה ושנונה ומעניין לדבר איתה. יש לה כשלים רגשיים מסוימים וראיה של מציאות של שחור לבן שגורמים לצורך למנן את הפגישות איתה. אני יותר פסיבית בקשר ולא ממש מתחזקת אותו אבל אני אדם שקשה לו ליצור נתק או קרע ולכן זה מתאים לי. תודה על כל המילים הטובות.

      מחק
  2. גם אנחנו היינו בתערוכה הזאת, בשבת האחרונה שלה, בצוהריים. כמעט נפגשנו...
    צילומים נורא יפים.

    השבמחק
  3. התכוונתי לצילומים שלך. במיוחד השניים האחרונים, אבל גם לפניהם.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה עדה יקרה. אני כל כך אוהבת לצלם. חבל שלא נפגשנו אבל שמחה שגם את הספקת. זה היה חוויה נחמדה לצפות בתערוכה בחוץ כשברקע שומעים את הדררות. אפילו השתלבתי בסיור בשתיים שלוש תמונות.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...