יום שבת, 26 בדצמבר 2020

#שבוע 5 6

*שברתי מסורת ועכשיו זה פוסט של שבועיים*

 #יום הפיקניק של העבודה היה נחמד ואח"כ החלטתי להמשיך את השהות בטבע ולקחתי את עצמי לגן הבוטני. שברתי שיאי הליכה וזה עשה אותי מאושרת.#

#ביקרתי את הסבים שלי וזה היה אמנם קצר אבל ניהלנו שיחה טובה וקיבלתי ייחורים#

#שופינג בגן הבוטני שכולל גם עציץ אינטלקטואל שעונה לשם ג'וני ועוד מיני זרעים#

# מצאתי את עצמי בעמדת הדיווה הנעלבת והוצאתי את זה במספיק מקומות ולמדתי על עצמי שזה לא כיף אבל שגם אגו הוא עניין שכדאי לאזן מדי פעם. מכה קלה בכנף. אז הייתי אולי מוותרת על השיעור הזה אבל זה רק אומר שיש לי עוד מה ללמוד. הייתי קצת בעודף תעופה עצמית בזמן האחרון ואני שואפת להיות במקום שמכיר בערך עצמו אבל באופן רגוע. המציאות לא סימטרית ולא תמיד הוגנת אבל כשזוכרים את זה אז יותר פשוט.#

#הוצאת העצבים שהייתה מספיק מעודנת כי אני אף פעם לא עושה את זה עד הסוף ורק מרגישה את זה בעוצמות גדולות יותר ממה שזה באמת הובילה לשיחה שהציפה את הבעיה ומסתבר שבחרתי במקום הנכון לשתף. כנראה שלפעמים צריך גם לכעוס#

#הצלחתי לעשות יום כיף עם נן למרות שחששתי ממזג אוויר לא נעים ולנן שמו קוביות ליישור שיניים יום קודם כך שממש כאב לו והוא לא ישן טוב. הרגשתי שזו קפיצת מדרגה באמהות שלי כי הצלחתי להכיל ולזרום ולהיות המבוגר האחראי וגם לוותר בלב שלם על חלק מהרצונות שלי אבל מצאתי 5 גרביים מגניבים לאוסף שלי וגם צמח אוויר חדש כך שגם אני באתי על סיפוקי. היו מקרים שהייתי מאד מתוסכלת מנקודות קושי והייתי קצת ילדה בסיטואציה והפעם הצלחתי להתעלות על זה ושנינו יצאנו שמחים.

#נתתי המלצה טובה לעובדת לשעבר שלי שהייתה כל כך מוצלחת שגם הפכנו לחברות. כנראה שהיא תתקבל וההמלצה עזרה.

#נזכרתי שאני טובה בעיסויים.

#אבא של טוליו שבר את עצם הירך. עכשיו הוא בשיקום וזה לא להיט אבל טוב שאנחנו יכולים לעזור באיזו דרך. ההורים שלו השתכנעו להתחסן, הסבים שלי התחסנו וגם ההורים שלי קבעו תור.

# חזרתי לפילאטיס ולמזלי לא יצאתי בהרגשה איומה של קושי ומצד שני יומיים אחרי זה המורה בבידוד ועכשיו בסגר מן הסתם שוב לא יהיה. מתכוונת להכריח את עצמי לעשות הליכות. למזלי יש לי איזור טוב להליכות.

#עשיתי לי יום כיף מינורי בסביבת הבית והצלחתי להסתפר ולצבוע. חזרתי לספר שהייתי אצלו לפני שנים ונזכרתי כמה הוא נהדר וכמה טוב שלא צריך לנסוע לעיר אחרת בשבילו. חיכיתי עם הצבע על הראש בחוץ בשמש וזה היה מנוחה ממש טובה.

#סוף סוף החזרתי את הספר לספרייה העירונית. הפעם לא שאלתי ספרים כי יש לי המון וכי זה תהליך מסורבל.

#שברתי את מחסום הקריאה עם "חתן הפרס" של יעל טבת קלגסבד. מאד נהניתי ממנו. היא כותבת  יפה ואני אוהבת את השימוש שהיא עושה בשילוב שפה גבוהה לתיאור סיטואציה יומיומית. יש לה הרבה הומור. צריכה לחזור למאה שנים של בדידות כי השבוע המפגש למרות שאין לי חשק לעשות אותו.

#והנה עכשיו סגר ואני אעבוד כמה שבועות מהבית ואצטרך לחשוב מחדש על האופן בו אני מהנדסת את היום אבל אולי זה דווקא אתגר נחמד בשבילי והזדמנות לשלב שנ"צ קצרה בשגרת היום.


# לומדת להגיד לא ולא לתת יותר ממה שאני מוכנה#



4 תגובות:

  1. מאחלת סגר רגוע, פעיל ומועיל... יש לי רק דברים חמוצים להגיד עליו, אבל אני לומדת ממך לפתח נקודות מבט חיוביות.
    לא יכולה לתאר לעצמי אותך כועסת ומוציאה עצבים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה בשבילך שלא ראית אותי עצבנית. זה לא מראה יפה :) יש הרבה דברים מרגיזים בסגר ובאופן ההתנהלות. לשמחתי אני לא בצד הנפגע אבל זה כואב. מנסה ללמד את עצמי להוריד את הראש מתחת לגל ולחכות שיעבור. העיקר שנישאר בריאים.

      מחק
  2. היו כפי הנראה שבועיים עמוסים, ולכן התיישבת רק עכשיו לתעד אותם :)
    איזה יופי שהמשכת בטבע אחרי הפיקניק של העבודה, ושהכול היה מהנה כל כך.
    עשית מצווה כשביקרת אצל הסבים, וזכית גם בייחורים - מעולה! התאכזבתי שלא העלית תמונה של העציץ האינטלקטואל ששמו ג'וני ;)
    עודף תעופה עצמית? דיווה נעלבת? את מדברת על אותה ג'וליאנה שלמדתי (מעט) להכיר דרך הבלוג הזה? משהו לא מסתדר לי בכלל.
    אבל כן, לפעמים זה טוב להביע את הכעס - זה פותח פתח לשיחות ולשינויים שלעיתים קרובות הם רצויים וראויים.
    לגמרי קפיצת מדרגה באמהות, וטוב שאת גם עדיין מבטאה את הילדה שבתוכך.
    נכון שלעשות טוב למישהו זה לגמרי עושה טוב לך? כיף על החברות החדשה עם העובדת לשעבר ושמחה שעזרתך גם באמת הועילה לה.
    טובה בעיסויים? כלומר בלתת עיסויים? איזה כיף!
    מצטערת על אבא של טוליו והירך השבורה. זו סכנה אצל המבוגרים, צריך כל כך להיזהר וגם זה לא תמיד עוזר. טוב שהסבים שלך וההורים שלך התחסנו.
    הזיגזג הזה עם "יש פילאטיס" "אין פילאטיס" בגלל הסגר הוא באמת מתיש, וטוב שיש אפשרות להליכות ונהדר שיש אזורים יפים ונוחים לידך.
    ספר שאת אוהבת ויכולה לסמוך עליו שקרוב הביתה הוא מתנה.
    "חתן הפרס"? רשמתי לפני (כרגיל).
    עבודה מהבית יכולה לאתגר באמת אבל קטן עלייך כבר, להרגשתי. ואין על שנ"צ באמצע יום העבודה.
    והשורה האחרונה - ללמוד להגיד לא. לתת רק כמה שמתאים לך לתת. מדהים!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מצחיק כמה לא מכירים את הצד הזועף שלי . אולי אני מביאה פה פרסונה חיובית יותר אבל כנראה שגם לכעס יש את המקום שלו ואולי לפעמים הוא הכוח שמניע דברים. בסוף לא שנצתי אבל לקחתי לי גם דקות בשמש במרפסת וזה היה מעולה. אבא של טוליו בשיקום ואפילו הצליח להתחסן וזה מרגיע. ומבטיחה להעלות את התמונה של ג'וני. משום מה הבלוגר לא מאפשר לי להעלות תמונות מהסלולרי. פעם הוא אפשר.

      מחק

אם יש לכם מה לומר, פה המקום.

תקציר החודשים הקודמים.

קולטת כמה זמן נעלמתי מהבלוג. שיאים חדשים ולא ברור למה. אז מתקצרת לכם חצי שנה ככה:   1.       הקיץ הזה מופרע לגמרי. הספקתי כבר לטוס ליאש ...